הורים טרנסג'נדרים רבים עם ילדים בני שנה וחצי עד שש שנים מהססים לתייג את זהותו המגדרית של ילדם, כך עולה ממחקר חדש של צוות בפן סטייט ובמכללת גילפורד.
"מחקרים קודמים הראו כי ״מיסג'נדרינג״, או תיוג שגוי של זהות מגדרית של מישהו, פוגעת לעתים קרובות בבריאותו הנפשית והפיזית של האדם", אמרה סמנתה ל. טורנלו, עוזרת פרופסורית להתפתחות האדם ולימודי משפחה בפן סטייט והחוקרת הראשית של מחקר ההורים המגוונים מגדרית. היא מסבירה כי זהות מגדרית היא התחושה הפנימית של האדם לגבי המגדר שלו – למשל, אישה, גבר, לא-בינארי או זהות מגדרית אחרת. "מחקר חדש זה מצביע על כך שהורים טרנסג'נדרים עשויים להציע לילדיהם סביבה תומכת כדי לחקור את הזהות והביטוי המגדרי שלהם".
טורנלו והמחברת הראשית רייצ'ל ג' ריסקינד, פרופסורית במכללת גילפורד, מצאו בנוסף קשר חזק בין גיל הילד לבין הסבירות לתיוג מגדרו. ככל שהילד מבוגר יותר, כך גדל הסיכוי שההורים יתייגו את זהותו המגדרית של ילדם – הורים טרנסג'נדרים לילדים בגיל בית ספר יסודי נוטים לתיוג בסבירות גבוהה יותר לעומת הורים טרנסג'נדרים לפעוטות.
"המחקר הזה לא בודק האם הורים טרנסג'נדרים נותנים לילדיהם שמות לפי המין שלהם, או מתנהלים איתם כנהוג לפי מגדר מסוים", אמרה ריסקינד. "אבל הוא כן מצביע על כך שהורים טרנסג'נדרים מהססים לתייג את הזהות המגדרית של ילדם לפני שילדם יוכל לתקשר אותה בעצמם".
