תסמינים פסיכוטיים וכפייתיים במחלת פרקינסון נפוצים מאוד וקשורים לתוצאות בריאותיות שליליות ועומס גדול יותר על המטפלים. כאשר תסמינים אלה מופיעים באופן חריף, יש לשלול קודם דליריום (הזיות) או במקרה של דליריום, לטפל בו בהתאם.
כאשר מדובר בתסמינים בהופעה כרונית יש להביא בחשבון מחלות מערכתיות כרוניות, מחלות נלוות, דמנציה והפרעות פסיכיאטריות.
לעתים קרובות הטיפול בפסיכוזה של מחלת פרקינסון יכלול הפחתה והפסקת מתן טיפולים אנטי-כולינרגיים, אמנטדין, אגוניסטים לדופמין ולבודופה ככל הניתן, כמו גם שימוש בקלוזאפין או קטיאפין (סרוקוול) כטיפול משלים יעיל. Pimavanserin מהווה גם טיפול יעיל אך אינו זמין באופן נרחב, ונדרש ניסיון רב יותר במתן טיפול יעיל בתרופה זו.
הפסקת הטיפול באגוניסטים של דופמין בדרך כלל מצליחה להפחית הפרעות של אימפולסיביות, אך הפקה כזו דורשת בקרה די הדוקה, תיעוד ומעורבות של המטפל בתדירות גבוהה.
