ההתמודדות הכפולה עם סרטן וגיל המעבר מהווה חלק משגרת חייהן של מיליוני נשים ברחבי העולם. רופאים מהמחלקה למיילדות וגינקולוגיה בבית החולים המלכותי לנשים שבאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה פרסמו סקירה המספקת גישה לניהול תסמיני גיל המעבר לאחר סרטן בכל המסגרות הרפואיות. הסקירה כוללת ראיות עדכניות ליעילות טיפולים הורמונליים ולא-הורמונליים לתסמינים ואזו-מוטוריים (vasomotor) ויובש בנרתיק לאחר סרטן.
טיפול הורמונלי מערכתי (סיסטמי) בגיל המעבר מספק שליטה מסוימת על הסימפטומים וניתן להשתמש בו אחרי מרבית סוגי הסרטן. עם זאת, יש להימנע מהשימוש בו לאחר סרטן שד החיובי לקולטני אסטרוגן ובנוסף לאחר כמה סוגי סרטן אחרים התלויים באסטרוגן.
טיפולים שאינם הורמונליים נבדקו באופן מזערי בקרב נשים לאחר אבחנת סרטן, ובמקרים בהם נחקרו התבצעו לרוב אצל נשים עם סרטן שד.
שיטות לא הורמונליות לניהול תסמינים ואזו-מוטוריים כוללות טיפול קוגניטיבי התנהגותי, היפנוזה, מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין, מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין נוראדרנלין, קלונידין וגאבפנטין.
מבחינת יובש בנרתיק, ניכר מהראיות הקיימות כי אסטרוגן בנרתיק עשוי להיות שימושי לטיפול במצב זה. עם זאת, נתוני הבטיחות בקרב חולות סרטן השד עדיין חסרים וכיום אין הסכמה רחבה על השימוש בטיפול זה. לעומת זאת, חומרי סיכה עשויים לעזור משמעותית בכאבים בפעילות מינית.
הסקירה המקיפה מצביעה על כך שהטיפול בתסמיני גיל המעבר לאחר סרטן עשוי להיות מאתגר ועליו לכלול מידע משולב הקשור במספר תחומים. בנוסף, ניהול וטיפול מיטבי של מקרים אלה דורש גישה הוליסטית ורב תחומית עם טיפול מותאם אישית.
