היגון עשוי במקרים מסוימים להחמיר בעיות בריאות שונות. במקביל, מי שסובלים מבעיות רפואית עלול להזניח את צרכי הבריאות שלו, לסבול מהפרעות בשינה, חוסר תאבון או תאבון מוגבר לסוכרים. כל אלו עלולים להגביר את הסיכון להחמרה במצב הבריאותי.
חשוב גם בשנת האבל לזכור לא להזניח את הבריאות. לאכול בריא, להקפיד על עשיית פעילות גופנית, ולהיות במעקב של רופא.ה ודיאטנ.ית.
מה ניתן לעשות במצבי יגון ושכול על מנת לשמור על הבריאות?
- גם במהלך השבעה וגם לאחריה, מי שמוצא את עצמו אוכל ביתר, כדאי לנסות לערוך ביום שלוש ארוחות מסודרות. במהלך היום, בין הארוחות לאכול מזונות שניתן לאכול אותם כיחידה. כגון פרי או שייק או יוגורט או אפילו ארטיק או קרמבו. לנסות להימנע ממזונות שקשה להגביל אותם כגון חטיפים, עוגיות, שוקולדים וכדומה.
- במצבי חוסר תאבון – כדאי לאכול ארוחות קטנות לכל אורך היום, אך לא להשאיר את הגוף בלי מקור אנרגיה. אם אין תאבון בכלל, לעיתים ניתן לקבל חלק מהמזונות החיוניים לגוף דרך נוזלים. למשל, שייקים המכילים מרכיבים התורמים להפחתת סטרס ותורמים לחוסן של הגוף, כגון: יוגורט, פירות, טחינה, זרעי חמניות, זרעי צ'יאה וספירולינה. אם חוסר התיאבון חמור מאד וגם משיקים נמנעים, כדאי לנסות שתיית מיצי פירות טבעיים או תה ירוק עם דבש או כוס חלב חם עם דבש וקינמון.
- כדאי להעשיר את התזונה במזונות התורמים לחוסן של הגוף. לצרוך יותר ירקות ופירות, אגוזים גרעינים, זרעי צ'יה, פשתן ואצות.
- במצבי תיאבון מוגבר (נשנוש ללא שליטה) מומלץ להתרגל לפנות לשתייה לפני שאוכלים. להגביר שתיית מים ותה צמחים. בנוסף, אם מנשנשים אז לבחור לנשנש מזונות בריאים או מזונות דלי קלוריות.
- שתיית מים של 1.5 ליטר לפחות ליום.
- לאחר השלושים, כדאי להתחיל לעשות פעילות גופנית מתונה (הליכות/ רכיבה על אופנים/ שחיה) 3 פעמים בשבוע.
- לערוך פעילויות המביאות את הגוף לשחרור, על מנת לאפשר לשרירי הגוף להיות בהרפיה.
- חשוב להקפיד על תרגילי נשימה המפחיתים סטרס ומרגיעים.
- ישנה נטייה להתנתק ממעגלים חברתיים. חשוב לנסות לא להתנתק מכל המעגלים החברתיים. למצוא קבוצות תמיכה ושייכות, ולשמר על חיי חברה אפילו במינונים נמוכים.
- חשוב מאד לדבר על הטראומה והיגון עם אנשי טיפול. במקרה שלא מתאפשר מומלץ לשוחח ולהדהד את רחשי הלב עם חברים קרובים.
מי ייתן ולא נדע עוד צער!
