מחקר חדש הראה כי בקרב חולי מחלות מיאלופרוליפרטיביות כמו פוליצטמיה ורה (PV), תרומבוציתמיה ראשונית (ET), ומיאלופיברוזיס (MF), הטיפול בהידרוקסיאוראה ככל הנראה לא מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן. המחקר פורסם בירחון הרפואי blood advances במרץ 2023.
חולי מחלות מיאלופרוליפרטיביות ידועים בספרות הרפואית כחולים בעלי סיכון מוגבר לממאירות משנית למחלה. למשל, למחלות אלו יש נטייה להפוך ללוקמיה מיאלואידית חריפה (AML), ב-1% עד 20% מהחולים במהלך 10 השנים הראשונות לאחר האבחנה. לחולים אלו גם סיכון מוגבר להפרעות לימפופרוליפרטיביות (כמו למשל סוגים של לימפומה ולוקמיה) וסרטנים נוספים. השכיחות של ממאירות משנית זו בקרב קבוצה זו של חולים עולה עם הגיל והסיבה להתפתחות הממאירות לא ידועה עדיין.
אחד הטיפולים במחלות מיאלופרוליפרטיביות הוא הטיפול בתרופה הידרוקסיאוראה (Hydroxyurea) – טיפול שמטרתו להפחית את הייצור העודף של התאים במחלה. הטיפול ניתן לרוב למטופלים עם פוליצטמיה ורה (PV), תרומבוציתמיה ראשונית (ET), ומיאלופיברוזיס בסיכון גבוה.
קיימת מחלוקת בספרות הרפואית בשאלה האם הטיפול בהידרוקסיאוראה קשור לסיכון מוגבר לממאירות משנית, כמו לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML) ותסמונת מיאלודיספלסטית (MDS). מחקר זה בחן שאלה זו על מבוגרים עם מחלה מיאלופרוליפרטיבית, בגיל חציוני של 77, בין השנים 2010 ל-2017. המחקר הראה בקרב 2683 מטופלי הידרוקסיאוראה כי הטיפול אינו מגביר את הסיכון לממאירות משנית ב חולי מחלות מיאלופרוליפרטיביות.
