שיטה נפוצה וקלה למתן תרופות היא דרך הפה, על ידי בליעת גלולה או כמוסה. עם זאת, מתן התרופה דרך הפה הוא הדרך המורכבת ביותר עבור גוף האדם לספוג מרכיב תרופתי פעיל, כיוון שהספיגה של התרופה במערכת העיכול תלויה במרכיבי התרופה ובסביבה הכימית והדינמית של הקיבה.
חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס ומבית הספר לרפואה של ג'ונס הופקינס השתמשו בסימולטור חדשני מסיליקון, המבוסס על האנטומיה והמורפולוגיה האמיתית של הקיבה – "StomachSim" – כדי לחקור ולהעריך את ההשפעה של יציבת הגוף ותנועתיות הקיבה על יכולת הספיגה של תרופות שונות בקיבה.
"מתן תרופות דרך הפה הוא תהליך מורכב באופן מפתיע, בהתחשב בהיותו הבחירה הנפוצה ביותר למתן תרופות", אומר אחד ממחברי המחקר, רג'אט מיטאל. "כאשר הכמוסה מגיעה לקיבה, תנועת דפנות הבטן וזרימת התכולה בפנים קובעות את הזמן שיקח לה להתמוסס. המאפיינים של הכמוסה וכן תוכן הקיבה משחקים תפקיד מרכזי בתהליך הספיגה של התרופה וחומריה הפעילים״.
"עם זאת, ההליכים הניסויים והקליניים הנוכחיים המעריכים פירוק של תרופות הניתנות דרך הפה מוגבלים ביכולתם לחקור זאת, לכן מאתגר להבין כיצד התמוססות התרופות מושפעת מהפרעות קיבה שונות, למשל חוסר תנועתיות הקיבה (גסטרופרזיס) אשר מאט את ריקון הקיבה."
תוכן הקיבה, התנועתיות והדינמיקה של נוזלי הקיבה ממלאים כולם תפקיד חשוב בספיגת תרופות. ההתכווצויות התקינות של הקיבה יכולות לגרום לעליה בלחץ הקיבתי ולהקשות על ספיגתן. התהליכים הללו מושפעים, בין היתר, מהיציבה של הגוף שלנו. התוצאה היא פירוק תרופתי המשתנה מנטילה לנטילה ומאדם לאדם, זרימה לא אחידה של התרופה מהקיבה אל המעי, ולפעמים גם חוסר ספיגה מוחלט של התרופה עקב הפרעות קיבתיות שונות.
