קרדיוטוקוגרפיה (CTG) מתייחסת לרישום אלקטרוני של קצב הלב של העובר והתכווצויות הרחם. קצב הלב העוברי שנרשם דרך בטן האם הוא השיטה הנפוצה ביותר לניטור העובר במהלך הלידה. כעת, צוות מחקר מאוניברסיטת הלסינקי ובית החולים האוניברסיטאי של הלסינקי מצא כי ניטור חיצוני של דופק עוברי ללא רישום דופק אימהי בו זמנית קשור הן לסיכון מוגבר לאנצפלופתיה בילוד (פגיעה מוחית הנגרמת עקב חוסר חמצן למוח) ולחמצת בדם בעורק הטבור העוברי, מצב המסוכן לעובר – חמצת מעלה את הסיכון לביצוע החייאה ביילוד והגעה של הילוד לטיפול נמרץ.
המחקר, שפורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics and Gynecology, ניתח כמעט 214,000 לידות ספונטניות לטווח מלא בבתי חולים ליולדות בבית החולים האוניברסיטאי הלינסקי בין השנים 2005 ל-2023, וכלל את מערך הנתונים הגדול ביותר של קרדיוטוקוגרפיות שפורסם אי פעם.
המחקר הראה כי יילוד שהיה במעקב במהלך הלידה עם ניטור דופק עוברי חיצוני בלבד היה בסיכון של פי 1.6 לסבול מאנצפלופתיה של היילוד, וסיכון של פי 2.3 לחמצת חמורה של הדם הטבורי בהשוואה ליילודים שנוטרו באמצעות אלקטרודה פנימית המחוברת לעור בראש העובר (ניטור פנימי), וכן בהשוואה לניטור דופק עוברי חיצוני במקביל לרישום דופק אימהי.
הארגונים הגדולים בעולם למיילדות ממליצים בהנחיות שלהם לניטור עוברי להשתמש בניטור דופק עוברי חיצוני כשיטת הניטור העיקרית. עם זאת, המחקר החדש מצביע על כך שללא רישום דופק אימהי בו זמנית, שיטה זו מהווה גורם סיכון משמעותי המגבירה את הסיכון של העובר לסבול מחוסר חמצן הקשור ללידה ולהשפעותיו הנוירולוגיות ארוכות הטווח.
כתבה מעניינית