בספרה החדש, האפידמיולוגית ד"ר שאנה סוואן, מתריעה על האיומים הנובעים מכימיקלים משבשי הורמונים ומהסביבה המודרנית על הרבייה האנושית ועל גורל האנושות. הספר, שטרם תורגם לעברית וכותרתו "ספירה לאחור ", מתאר איך "הסביבה וההתנהגות של העולם המודרני מאיימים על ספירת זרע, משנים את התפתחות הרבייה הזכרית והנקבית ומסכנים את עתיד הגזע האנושי". בסיפרה, ד"ר סוואן מסכמת יותר מ -25 שנות מחקר על ההשפעות הבריאותיות של חשיפה למזהמים סביבתיים, וקוראת למדיניות ציבורית מגוננת יותר ולשינויים בדרך החיים המודרנית שלנו.
הספר, באופן שמזכיר את הדיסטופיה ב "סיפורה של שפחה" של מרגרט אטווד, מתאר את האופן בו כימיקלים בסביבתנו ואורח החיים המודרני משבשים את האיזון ההורמונלי שלנו וגורמים לבעיות רבייה שונות, כולל ירידה בספירת זרע, פגיעה בפוריות נשים וגברים, לבעיות בריאותיות ארוכות טווח שממשיכות גם אחרי גיל הפוריות, ולבעיות שעוברות הלאה לדורות הבאים.
אחד הפרסומים הבולטים בנושא שהעלה את הנושא למודעות היה מחקר שפרסמו חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 2017. המחקר מצא כי בקרב גברים מצפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה, ספירת הזרע הממוצעת ירדה ביותר מ -50% בפחות מ -40 שנה, ועקומת הירידה לא הראתה סימנים של השתטחות. לממצאי המחקר השלכות משמעותיות שכן ירידה בספירת זרע ורמת הפוריות קשורה גם לסיכון מוגבר לאשפוז ומוות מוקדם.
ד"ר סוואן, אפידמיולוגית של הרבייה מביה"ס לרפואה מאונט סיני בניו יורק, כבר הציגה לפני כעשור בפני קובעי המדיניות של האיחוד האירופי וארה"ב עדויות אפידמיולוגיות לגבי ההשפעות ההרסניות של כימיקלים משבשים אנדוקריניים (EDC) על בריאות האדם. למרות שננקטו צעדים בעולם המערבי ליצירת סביבות בטוחות ונטולות רעלים, עד כה ממצאים אלה טרם תורגמו לשינוי מוחשי שהפך את מגמת הירידה בפוריות האנושית.
בספר, ד"ר סוואן מתארת כיצד קראה לראשונה דוח על ירידה בספירת הזרע שהתפרסם בשנת 1992. היא הייתה סקפטית אך מסוקרנת. היא בילתה את 25 השנים הבאות בחקירת הצניחה המדאיגה הזו. היא חיפשה את הגורמים לירידה המתמשכת והמשמעותית הזאת. במהלך מסעה היא גילתה את כוחם ההרסני של כימיקלים שמשמשים בחיי היומיום שלנו ואשר משפיעים לרעה על יכולתם של גברים ונשים להרות וללדת תינוק בריא. היא גילתה שהכימיקלים האלה עושים הרבה יותר מלהוריד את ספירת הזרע של הגברים; הם גובים מחיר גבוה מבריאותנו ומאריכות החיים שלנו, כמו גם של הדורות הבאים. מה שד"ר סוואן גילתה היה כה מטריד שהיא הרגישה שהיא חייבת לכתוב את הספר בתקווה שתוכל להישמע מחוץ לקהילה המדעית ולהניע לפעולה הנדרשת כדי למנוע החרפה של המשבר האמיתי של הרבייה.
"במובנים מסוימים, היחס לירידה בספירת הזרע דומה ליחס הציבור להתחממות כדור הארץ לפני 40 שנה", אמרה סוואן בראיון לניו יורק טיימס. "משבר האקלים התקבל – לפחות על ידי רוב האנשים – כאיום ממשי. תקוותי היא שזה יקרה גם לגבי אסון הרבייה שאנו עומדים בפניו." ספרה של ד"ר סוואן מתנגד לדאגה הרווחת שהעולם סובל מצפיפות יתר, ושאוכלוסיית יתר היא הסכנה הגדולה ביותר לאנושות, מחשבה שגרמה למדינות לאמץ מדיניות של צמצום הילודה.
סוואן: הכימיקלים המסוכנים מכווצים את גודל הפין ואת נפח האשכים
לפי ד"ר סוואן, הכימיקלים האחראיים למשבר נמצאים בכל דבר, החל מכלי פלסטיק ואריזת מזון, בגדים עמידים למים, ניחוחות במוצרי ניקוי, סבונים ושמפו, אלקטרוניקה ושטיחים, כריות, קבלות מכספומטים, מעכבי בעירה, חומרי הדברה ועוד. חלקם, המכונים PFAS, ידועים כ"כימיקלים לנצח", מכיוון שהם אינם מתפרקים בסביבה או בגוף האדם. הם פשוט מצטברים והנזק שלהם מתגבר.
"באזורים מסוימים בעולם, האישה הממוצעת בשנות העשרים לחייה פורייה כיום פחות משסבתה הייתה בגיל 35", כותבת סוואן. סוואן גם כותבת שלגבר הממוצע כיום יש מחצית מהזרע שהיה לסבו. "המצב הנוכחי של ענייני הרבייה לא יכול להימשך עוד זמן רב מבלי לאיים על הישרדות האדם", כותבת סוואן ומוסיפה: "זה משבר קיומי עולמי."
בספרה, ד"ר סוואן טוענת שהנזק מחשיפה של גבר או אישה בהריון לכימיקלים בעייתיים ולהשפעות באורח החיים עלול לפגוע בבריאות הרבייה של דורות עתידיים מרובים. היא כותבת שלפי המדד האמריקני המשמש לסיווג מינים בסכנת הכחדה, הומו סאפיאנס כבר נחשב למין בסכנת הכחדה.
כאילו שזה לא מפחיד מספיק, המחקר של סוואן מגלה כי כימיקלים אלה לא רק מפחיתים באופן דרמטי את איכות הזרע, אלא גם מכווצים את גודל הפין ואת נפח האשכים על ידי פגיעה בהורמונים הגבריים.
בספרה מתארת סוואן נזקים הנוספים שנגרמים על ידי הכימיקלים: תינוקות מפתחים יותר הפרעות באברי המין; עליה בשיעור הבנות שחוות התבגרות מוקדמת; ירידה באיכות הביציות והפלות אצל נשים בוגרות.
סוואן מכנה את הכימיקלים המסוכנים "מרק אלפבית" של כימיקלים. החומרים המסוכנים ביותר עבור גברים הם פתאלאטים (phthalates) שנמצאים במוצרים רבים, מפלסטיק ועד שמפו. הם מורידים את רמות הטסטוסטרון ואת ספירת זרע. אצל נשים הם עלולים להקדים את גיל המעבר, לציסטות בשחלות, או לשבש את המחזור החודשי.
Bisphenol A, כימיקל שנמצא בפלסטיקים קשיחים, מוצרי אלקטרוניקה ומיליוני פריטים אחרים, משפיע על גברים ונשים, אך מסוכן יותר לנשים, שכן הוא מונע כניסה להריון וגורם להפלות בשלב מוקדם של ההריון.
סוואן מתארת כיצד כימיקלים אלה מסכנים את הישרדותם של יצורים רבים אחרים, וגורמים להקטנת איברי המין במיני בעלי חיים שונים כולל תנינים, פנתרים, דגים, צפרדעים, צבים, וציפורים, דבר הגורם לקשיי הזדווגות אצל מינים אלה.
סוואן מתארת מחקר שמצא שקצת יותר מרבע מהגברים הסובלים מבעיות זיקפה מתחת לגיל 40, וייתכן שהסיבה לכך היא, בין השאר מכיוון שרמות הטסטוסטרון ירדו בשיעור של אחוז בשנה מאז 1982. הנתונים אצל נשים אינם מעודדים: שיעור ההפלות עלה באחוז אחד בשנה בשני העשורים האחרונים. אם מגמה זו תימשך, הפריה חוץ גופית וטכנולוגיות רבייה מלאכותיות אחרות עשויות להפוך להכרחיות כדי להיכנס להריון.
ההתמקדות של סוואן בבעיות פוריות אצל גברים מעידה על כך שהקהילה הרפואית כבר מכירה בכך שבריאות שני המינים חשובה באותה מידה. כשזוג לא יכול להרות או אישה עוברת הפלות, האישה בדרך כלל נושאת באשמה. סואן שוברת את המיתוסים סביב חוסר היכולת להרות. זה נכון שככל שנשים מתבגרות, יכולתן להיכנס להריון יורדת, אך סוואן מזכירה לנו ששעון הרבייה של הגבר מתקתק גם הוא ככל שהוא מזדקן. זרע לא תקין, שכיח יותר ויותר בקרב גברים מעל גיל 40, ויכול לגרום להפלות.
סוואן מספקת ייעוץ מעשי בנוגע לצעדים שאפשר לנקוט כדי להגן על הבריאות. היא ממליצה להרחיק לחלוטין את הכימיקלים המזיקים מהבית על ידי קריאת המרכיבים על חומרי ניקוי אמבטיה ומטבח. בחירת מוצרי טיפוח אישיים נטולי פתאלאטים ופרבנים. להפסיק להשתמש במטהרי אוויר ומוצרים מבושמים. היא ממליצה לא לחמם מזון במיקרוגל בפלסטיק, להקפיד על סינון מי שתייה, ולהשליך מיכלי אחסון מפלסטיק.
בנוסף, סוואן ממליצה לנשים להקפיא ביציות בשנות העשרים לחייהן, ולגברים לבצע בדיקות ספירת זרע מוקדם בחייהם כדי לחשוף בעיות פוריות שקל לתקן בגילוי מוקדם.
ארין ברוקוביץ: מחקרה של סוואן מראה שספירת הזרע עשויה להגיע לאפס עד שנת 2045
במאמר שפורסם לאחרונה בגרדיאן הבריטי,ארין ברוקוביץ, פעילה סביבתית שסרט הנושא את שמה ובכיכובה של ג'וליה רוברטס מתאר את פעילותה המשפטית נגד חברה מזהמת, כותבת במאמרה: "לפי הספר, ספירת הזרע ירדה כמעט ב 60% מאז 1973. מחקרה של סוואן מראה שספירת הזרע עשויה להגיע לאפס עד שנת 2045. אפס. תנו לזה לשקוע. זה אומר שום תינוקות. ללא רבייה. אין עוד בני אדם. מדוע האו"ם לא מזמן פגישת חירום בנושא זה כרגע?"
ברוקוביץ מתארת את החקיקה המועטה במערב שנועדה להפחית את החשיפה לכימיקלים המסוכנים. היא כותבת שכימיקלים כאלה נמצאו בשתן של תינוקות שבאו במגע עם שמפו, קרמים ואבקות לתינוקות, אך הלוביסטים של ענקיות תעשיית הכימיקלים ומחסור ברגולציה בארה"ב אינם מאפשרים חקיקה שתיאבק בתופעה
קטע מהספר שמופיע באתר האינטרנט של הסופרת
"זה כבר ברור: כימיקלים בסביבתנו ואורח החיים הלא בריא בעולמנו המודרני משבשים את האיזון ההורמונלי שלנו, וגורמים למידות שונות של הרס רבייה אשר מסכן את הפוריות ולגרום לבעיות בריאותיות ארוכות טווח גם בגילאים מאוחרים יותר.השפעות דומות מתרחשות בקרב בעלי חיים שונים. במילים פשוטות, אנו חיים בעידן של ירידה תלולה ברבייה שיש לה השפעות מהדהדות ברחבי כדור הארץ. אם המגמות המדאיגות הללו ימשיכו ללא הפסקה, קשה לחזות כיצד ייראה העולם בעוד מאה שנה. מה מבטאת הירידה הדרמטית הזו בספירת הזרע אם המגמה הנוכחית תימשך? האם זה מסמן את תחילת סופו של המין האנושי – האם אנחנו על סף הכחדה? האם ההכחדה הסביבתית של חיות הבר מעידה על כך שכדור הארץ באמת הופך למקום שאינו מאפשר את המשך החיים?"
