במחקר הבא תיארו החוקרים מערכת חדשה, משולבת, מדויקת וקלה ליישום, החוזה את הסיכון לכשל בהשתלת כליה. כלי זה ניתן להכללה בשלל תרחישים רפואיים ובשלל מדינות. יתכן שהכלי יוכל לעזור בניטור מטופלים מושתלי כליה.
מטרת המחקר היתה לפתח ולהעריך מערכת לניבוי ארוך טווח של שתל כליה מתורם. המחקר נערך כמחקר עוקבה בינלאומי.
במחקר נכללו שלוש אוכלוסיות שכללו מושתלי כליה מעשרה מרכזים אקדמיים באירופה וארה״ב. למחקר גויסו 4,000 מושתלי כליה מארבעה מרכזים צרפתיים בין 2005 לבין 2014. המעקב נעשה אחר 2,129 מושתלי כליה משלושה מרכזים באירופה ו-1,428 מושתלים משלושה מרכזים בצפון אמריקה שגויסו בין השנים 2002 ל-2014. אישוש נוסף בוצע בעזרת שלושה מחקרים אקראיים.
התוצא העיקרי שנמדד היה כשל בהשתלה – חזרה לדיאליזה או צורך בהשתלה חוזרת. 32 גורמים מנבאים להישרדות כליה הוערכו.
מבין 7,557 מושתלי הכליה, 1,067 (14.1%) שתלים כשלו לאחר זמן חציוני של 7.12 שנים. שמונה משתנים הקשורים בתפקוד, מערכת החיסון ובמאפיינים היסטולוגיים נמצאו כקשורים באופן בלתי תלוי בכשל השתל. גורמים אלה שולבו לכלי להערכת הסיכון (iBOX). התוצאה שחושבה בעזרת כלי זה היתה ברמת דיוק טובה.
כלי ה-iBOX היה מדויק בהערכה בנקודות זמן שונות לאחר ההשתלה. יעילותו אוששה במספר תרחישים רפואיים והתעלתה על כלים קודמים לניבוי הסיכון, כולל הערכת סיכון רק על בסיס גורמים תפקודיים כגון eGFR ורמות חלבון בשתן. בנוסף, מהימנות כלי זה הוערכה לבסוף גם בשלושה מחקרים אקראיים.
