התאבדות או המתת חסד בסיוע רופא (PAS) הוא נוהג שנוי במחלוקת שכיום כבר חוקי בתשע מדינות ארה"ב ובמחוז קולומביה. עד כה לא פורסם מחקר שבחן את השקפותיה של החברה האמריקאית לגריאטריה (AGS) לנוהל PAS. במחקר הבא נבדקו באמצעות דוא"ל השקפותיהם של 1,488 חברי AGS שנבחרו באופן אקראי.
369 חברי AGS השלימו את הסקר (שיעור תגובה של 24.8%). לא היתה הסכמה לגבי ביצוע של PAS, כאשר 47% תמכו ו-52% התנגדו לפרקטיקה זו. נמצאה קורלציה בין תמיכת הרופא ב-PAS לבין היות הפרקטיקה חוקית במדינה של הרופא המשיב, אמונה כי הכבוד לאוטונומיה של אדם על גופו מספיקה כדי להצדיק PAS, וכוונה לרשום או לתמוך בבקשות ל-PAS.
לא היתה הסכמה בין המשיבים אם על ה-AGS להתנגד, לתמוך או לנקוט עמדה ניטרלית בנושא זה. מרבית הנשאלים האמינו כי PAS מורכב יותר בקרב חולים עם אוריינות בריאות נמוכה, מיומנות אנגלית נמוכה, מוגבלות, תלות או שבריריות. מרבית הנשאלים תמכו בייעוץ טיפול פליאטיבי חובה ובהערכות נפרדות של שני רופאים. נושאים שעלו כחשובים להחלטה ולדיון בנושא מתוך ניתוח איכותני כללו תפקיד מקצוע הרפואה, אי ודאות בתפקידם של ארגונים מקצועיים, השלכות בלתי מכוונות, אוטונומיה ושיקולים אתיים ומוסריים.
מחברי המחקר מסכמים כי אין הסכמה בקרב המשיבים לגבי התאבדות בסיוע רופא. המשיבים הביעו דאגה מאוכלוסיות מבוגרות פגיעות וצורך באמצעי הגנה לרופאים שנענו לבקשות להמתה בסיוע רופא. דיונים אתיים, משפטיים ומדיניים בנושא המתה בסיוע רופא צריכים להתחשב באוכלוסיות פגיעות.
