השפעת טיפולי פוריות על הלידה עצמה נחקרה רבות והידע בנושא זה מבוסס דיו. לעומת זאת, טרם נקבעו ההשפעות ארוכות הטווח על הצאצאים. שיתוף פעולה בין בית החולים הדסה הר הצופים לבית החולים סורוקה הביא למחקר שפורסם בכתב העת הקליני Pediatric pulmonology. במחקר ניסו הרופאים לחקור את הסיכון לדום נשימה חסימתי בשינה (OSA) בקרב ילדים שנולדו בעקבות הפריה חוץ גופית (IVF) והשראת ביוץ (OI) בהשוואה להריונות ספונטניים.
חשיפה הוגדרה במחקר כלידה לאחר הריון בעקבות IVF או OI. המדד המרכזי היה הערכת השכיחות של אשפוזים הקשורים לדום נשימה חסימתי בשינה של הצאצאים, עד גיל 18 שנים.
נכללו סך של 242,187 לידות יחיד – 1.1% בעקבות הפריה חוץ גופית,י(2,603 לידות) ו-0.7% בעקבות השראת ביוץ י(1,721 לידות). שיעורי האשפוז בשל דום נשימה חסימתי בשינה בצאצאים (1,607) היו גבוהים יותר בקרב ילדים לאחר הפריה חוץ גופית והשראת ביוץ בהשוואה לשיעורם בילדים לאחר הריון ספונטני.
עקומת ההישרדות של קפלן-מאייר הדגימה שכיחות גבוהה יותר באופן מצטבר של אשפוזים הקשורים לדום נשימתי חסימתי בשינה בעקבות לידה שנעשתה לאחר טיפולי פוריות.
גם לאחר נטרול השפעת משתני רקע כגון גיל ההיריון, גיל האם, עישון אימהי, השמנת יתר של אמהות, משקל לידה, מין ומספר צאצאים נמצא קשר מובהק בין הפריה חוץ גופית וכן השראת ביוץ לדום נשימה חסימתי בשינה בילדים (בכל המודלים הסטטיסטיים שנבדקו).
החוקרים מסכמים כי נראה שטיפולי הפריה חוץ גופית וגם השראת ביוץ קשורים באופן עצמאי לדום נשימה חסימתי בשינה ביילודים.
