קטמין הוא סם הרדמה סינתטי הגורם לדיסוציאטיביות. מרפאות וטרינריות משתמשות בו כסם הרדמה או אלחוש והוא משמש כחומר הרדמה גם עבור ילדים. כבר הוכח כי בריכוזים תת הרדמתיים יש לקטמין תכונות נוגדות דיכאון אקוטיות. האופי המוקדם של השפעה זו הופך אותו לחלופה מבטיחה לתרופות נוגדות דיכאון קלאסיות הממוקדות למערכת המונואמינית. עם זאת, הוא יכול להוביל לתופעות לוואי קוגניטיביות שונות, כמו גם לקשיים בשליטה על ריכוזו ולאופן המתן שלו, ועדיין קיים ספק האם ניתן להשתמש בו כתרופת נוגדת דיכאון אמינה.
במחקר ממעבדת מדעי המוח ההתנהגותית, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בוגאצי, קבוצת חוקרים בדקו את ההשפעות של מתן קטמין רציף במינון נמוך ברציפות על תוצאות במבדקי שחייה מאולצים וזיכרון עבודה מרחבי בקרב חולדות.
החוקרים גילו כי לקטמין הניתן בריכוז 0.4 מ"ג ליום לעומת 0.2 מ"ג ליום בתוך מיץ של 30 מ"ל יש השפעה נוגדת דיכאון המופיעה למשך עשרה ימים, כפי שנמדד באמצעות בדיקות שחייה. זאת מבלי לפגוע בביצועי זיכרון העבודה המרחבי כפי שנמדד במבוך Y במשך 30 יום מתחילת הטיפול.
תוצאות אלו מצביעות על כך, שברגע שיתגלה הניהול הקליני המיטבי, ייתכן שהשימוש ארוך הטווח בקטמין אוראלי במינון נמוך יועיל כנוגד דיכאון.
