בלוטות הרוק אחראיות ליצירת הרוק בחלל הפה, אשר מגן על השיניים והחניכיים, מסייע בבליעת המזון על ידי יצירת עיסה היכולה להיבלע בקלות וכן עוזר בפירוק סוכרים. הרוק מכיל נוגדנים המסייעים בהגנה על השיניים ומגינים על ריריות הפה. בלוטות הרוק מתחלקות למס' סוגים: ישנן ארבע בלוטות גדולות – שתיים בצידי הפנים (פרוטיד-תת-אוזניות) ושתיים מתחת ללסת (תת-ליסתיות). שתי בלוטות רוק בינוניות הנמצאות מתחת ללשון (תת-לשוניות) ומאות בלוטות רוק קטנות, הפזורות בתוך ריריות הפה.
בלוטות הרוק יוצרות כליטר וחצי רוק ביום, כאשר בדרך כלל הבלוטות הפגיעות יותר הן בלוטות הפרוטיד אשר כל אחת מהן מייצרת כ- 40% מכמות הרוק היומית, המופרשת בעיקר בעת אכילה.
ללא רוק איכות החיים נפגעת מאוד, משום שקשה מאוד לבלוע מזון מוצק, בשיניים עלולים להיווצר מוקדי עששת מרובים (חורים) וכן נוצרים פצעים בריריות הפה. בנוסף, ללא רוק נגרמות היצרויות וחסימות בבלוטות הרוק, הגורמות לזיהומים קשים בפנים.
בשנים האחרונות, אובחנה על ידי רופאי פה ולסת תופעה של פגיעה בבלוטות הרוק בקרב הסובלים מהפרעות אכילה. התופעה מתחילה בשלבים החריפים של המחלה, ולפי הניסיון הנצבר ביחידתנו, כך לדבריו של פרופ' נחליאלי, הגדלת בלוטות הרוק (בעיקר הפרוטיד) נהפכת בשלבים מתקדמים לקבועה ובכך מעוותת את צורת הפנים, באם אינה מטופלת בזמן ובצורה הנכונה. מלבד העיוות האסתטי, נוצר מצב של חוסר קבוע ברוק על כל המשמעיות הנלוות לכך, וכן זיהומים חוזרים ונשנים באזור חלל הפה והלסתות.
המקור לבעיה ולפגיעה בבלוטות הרוק בקרב הסובלים מהפרעות אכילה אינו ברור בדיוק, אך ההערכה היא כי יש מנגנון הגורם להגדלת נפח רקמות הבלוטות וכתוצאה מכך, לחסימות בצינורות הבלוטות ולכן, החולים סובלים מנפיחויות וזיהומים בבלוטות אלו.
במידה ומצב זה לא מטופל, הגדלת הבלוטות הופכת לקבועה וגורמת להתפתחות בעיות אסתטיות חמורות בפנים. רק טיפול כירורגי המתבצע על ידי ניתוח חיצוני עם חתכים בפנים, הכולל סיכון לפגיעה בעצב הפנים, יכול לפתור את הבעיה ולהוריד את נפח הבלוטה.
בשנים האחרונות, טופלו במרכז הרפואי א.ר.ם נשים צעירות שסבלו מהגדלה מאסיבית של בלוטות הרוק הגדולות. רק לאחר בירור מעמיק ושיחה איתן ועם בני משפחתן שליוו אותן למרפאה, התברר שהן סובלות מהפרעות אכילה בדרגות חומרה שונות.
ההערכה המקצועית אומרת שישנם הרבה מאוד מקרים של פגיעה בבלוטות הרוק הנגרמת כתוצאה מהפרעות אכילה, אך מקרים אלו אינם ידועים ואינם מטופלים מכיוון שהנפגעות והנפגעים לא מדווחים על כך. עם זאת, חשוב לציין כי פגיעות דומות בבלוטות הרוק יכולות להיגרם גם ממקור אחר כגון מחלות אוטואימוניות.
ישנן מספר בדיקות מקדימות אשר נותנות מידע על הפגיעה בבלוטות הרוק הגדולות, הפרוטיד, כשהמרכזית שבהן היא בדיקת MRI של הבלוטות. עם אבחון הבעיה, הטיפול המוקדם בשיטות של אנדוסקופיה מסוגל, ברוב המקרים, לשפר מאוד את הפגיעה בבלוטות הרוק. עם זאת, חשוב להדגיש כי במידה והמטופלים ממשיכים לסבול מהפרעות האכילה, התופעות וההשלכות הבריאותיות של נפיחויות והגדלת הבלוטות יחזרו וישנו, על אף הטיפול.
אנדוסקופיות של בלוטות הרוק הינן פעולות זעיר פולשניות, אשר באמצעות מיכשור אופטי מזערי (בעל קוטר של כ-1 מ"מ) הרופא המטפל מסוגל לחדור דרך הפתח הטבעי של הבלוטות, מתוך חלל הפה, ללא הותרת צלקות, לאבחן את הבעיה ולטפל בבלוטות הרוק.
המכשור האנדוסקופי המשמש לטיפול הומצא בראשיתו על ידי פרופ' עודד נחליאלי, מנהל היחידה לכירורגיית פה, לסתות ובלוטות הרוק ולרפואת הפה במרכז הרפואי א.ר.ם, עבור הוצאת אבנים מצמרת בלוטות הרוק. אולם עם הניסיון שנצבר, אותו מכשור משמש כיום גם לטיפול בסוגי חסימות נוספות של הבלוטות, כגון פתיחת היצרויות בצנרת בלוטות הרוק.
בעת הפעולה האנדוסקופית, מתבצעת ראשית סריקה של הבלוטות כאשר הפגיעה הנפוצה במקרים כאלה הינה היצרויות וחסימות של הצינורות הראשיים והמשניים של בלוטות הרוק. כחלק מהטיפול ותוך כדי הפעולה, מתבצעת הרחבת ההיצרויות והחסימות ובכך, מחזירים את פעילות בלוטות הרוק לתקינותן והנפיחות יורדת.
התופעות שמופיעות לאחר מכן בבלוטות, משמשות הרבה פעמים כמדד מידי על המשך הפרעות האכילה. היות והמטופלות והמטופלים הם ברוב המקרים צעירות וצעירים עם מבנה גוף ופנים צר, התופעה של הגדלת הבלוטות בפנים מהווה בעיה אסטטית קשה, מלבד הפגיעה הפיזיולוגית בבלוטות. לכן, האבחנה וההפניה לטיפול מהיר הינה חשובה ומשמעותית.
