השכיחות של דמנציה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית שנטלו תרופה אנטי-ראומטית מקבוצת תרופות בשם DMARD סינתטי ממוקד (tsDMARD) הייתה נמוכה משמעותית מהשיעור שנצפה בחולים שנטלו רק DMARD סינתטי קונבנציונלי (csDMARD) במחקר מסד נתונים לאומי. תרופות אלה פועלות, בין היתר, על ידי עיכוב חלבון בשם TNF אלפא.
העבודה מתבססת על מחקרים קודמים המצביעים על סיכון גבוה יותר למחלת אלצהיימר ודמנציה אצל אנשים עם דלקת מפרקים שגרונית. בעוד שכאבי מפרקים ונפיחות הם הסימפטומים העיקריים של מחלה זו, יש בה אלמנטים של דלקת באיברים נוספים מה שמוביל לביטויים מערכתיים מרובים שיכולים להיות קשורים בירידה קוגניטיבית. בנוסף, לחולים עם דלקת מפרקים שגרונית יש שכיחות גבוהה יותר של מחלות לב וכלי דם, סוכרת, דיכאון, נכות וחוסר פעילות גופנית – כולם גורמי סיכון לדמנציה.
דלקת עצבית כרונית משנית לגירויים פנימיים או מערכתיים נחשבת כממלאת תפקיד מפתח בהתפתחות דמנציה, במיוחד דמנציה של אלצהיימר. מחקרים שהראו את תפקידו של חלבון המכונה ״TNF-אלפא״ בהתפתחות דמנציה, עוררו עניין בהשפעה מגינה פוטנציאלית של חומרים שמעכבים חלבון זה – מעכבי TNF. ״TNF-אלפא נחשב כבעל תפקיד חשוב בשלבים שונים של התקדמות האלצהיימר", אמר מחבר המחקר הראשון סבסטיאן א. סאטוי, רופא ועוזר פרופסור לרפואה באוניברסיטת פיטסבורג, ומנהל מרכז וסקוליטיס באוניברסיטת פיטסבורג.
במחקר החדש ביותר, שפורסם באופן מקוון ב״סמינרים בדלקת פרקים וראומטיזם״, סאטוי ועמיתיו מציעים כי הסיכון הנמוך יותר לדמנציה שנראה בחולים המטופלים עם DMARDs עשוי להיות מיוחס לירידה כללית ברמת הדלקת, ולא למנגנון הפעולה הספציפי של תרופות אלה.
