את ההשפעות וההשלכות של טיפול תרופתי בבעיות נפשיות חשוב לדעת וללמוד. מחקר חדש ביקש לבחון את הקשר בין טיפול תרופתי בחרדה ודיכאון להיארעות של מחלות קרדיווסקולריות (מחלות לב) בקרב מטופלים שהיו שנה לאחר סרטן הערמונית.
החוקרים ביצעו מחקר עוקבה מבוסס אוכלוסיה על מנת לתאר את הסיכון בקרב מבוגרים שנה לאחר סרטן הערמונית ללא רקע קודם של מחלות קרדיווסקולריות. אל המחקר נבחרו מטופלים שאובחנו בסרטן הערמונית בשנים 1999-2011 מתוך מאגר הרשומות ההולנדי של ה-Netherlands Cancer Registry. החוקרים הוציאו מידע בנוגע לתרופות שניתנו למטופלים ממאגר מידע בשם PHARMO Database Network ממנו הסיקו החוקרים לגבי טיפול במחלות קרדיווסקולריות, חרדה ודיכאון.
המידע נותח על ידי רגרסיית Cox במטרה לבחון את קשרי הסיכון בין מצבי חרדה ודיכאון המצויים תחת טיפול תרופתי להיארעות של מחלות קרדיווסקולריות תוך שנה אצל מטופלים לאחר סרטן ערמונית.
תוצאות המחקר הראו כי מתוך 5,262 מטופלים לאחר סרטן הערמונית, 327 (6%) מטופלים פיתחו מחלות קרדיווסקולריות במהלך תקופה של 13 שנות מעקב. החוקרים מצאו כי מטופלים עם סרטן ערמונית שקיבלו טיפול תרופתי לדיכאון היו בסיכון גבוה יותר להיארעות של מחלות קרדיווסקולריות לאחר כל ההתאמות בהשוואה למטופלים המקבילים שלא קיבלו טיפול בדיכאון.
הסיכון המוגבר להיארעות של מחלות קרדיווסקולריות בקרב מטופלים שקיבלו טיפול בדיכאון בהשוואה לאלה שלא, היה תקף רק בקרב:
- מטופלים לאחר סרטן ערמונית בגילאי 65 שנים ומעלה (יחס הסיכונים 2.91)
- מטופלים שלא קיבלו טיפול בקרינה (יחס הסיכונים 1.63)
- מטופלים שקיבלו טיפול הורמונלי (יחס הסיכונים 1.76)
- מטופלים שלא עברו ניתוח (יחס הסיכונים 1.55)
- מטופלים עם גידול בשלב 3 (יחס הסיכונים 2.21) ובשלב 4 (יחס הסיכונים 2.47).
המסקנות שעלו מהמחקר היו כי מטופלים לאחר סרטן הערמונית שקיבלו טיפול תרופתי לדיכאון היו בסיכון מוגבר ב-51% להיארעות של מחלות קרדיווסקולריות לאחר התאמה לחרדה, גיל, גורמי סיכון מסורתיים ומאפיינים קליניים.
תוצאות המחקר מדגישות את הצורך בהתייחסות למטופלים שמקבלים טיפול תרופתי לדיכאון ומאובחנים בסרטן הערמונית לפני קבלת ההחלטות הטיפוליות ולזיהוי מוקדם וטיפול במחלות קרדיווסקולריות.
