כל אישה נולדת עם מספר סופי של ביציות, ללא אפשרות לייצר ביציות נוספות במהלך החיים. במצב בו הרזרבה השחלתית קטנה, בעקבות ספירה נמוכה או איכות נמוכה של הביציות, יכולת הרבייה הפוטנציאלית התקינה אובדת. צוות חוקרים סיני מבית החולים האוניברסיטאי ג׳יאו טונג בשיאן מצא שחולדות שנחשפו לצליל צעקה עשויות להפחית את הרזרבה השחלתית שלהן. המחקר פורסם ב-10 במאי בכתב העת Endocrinology.
החוקרים השתמשו במודל של קול צעקה כדי לחקור את השפעת הלחץ על הרזרבה השחלתית בחולדות נקבות. הם חשפו חולדות נקבות לצליל צרחה במשך 3 שבועות וניתחו את ההשפעה על הורמוני המין שלהן, מספר ואיכות הביציות שלהן ויכולתן להיכנס להריון וללדת תינוקות לאחר ההזדווגות. הם גילו שקול הצעקה הפחית את רמות האסטרוגן ואת רמות ההורמון האנטי-מולריאני של החולדות. אסטרוגן הוא חלק מקבוצה של הורמונים הממלאים תפקיד חשוב בגדילה ובהתפתחות הרבייה, והורמון האנטי-מולריאני הוא הורמון המיוצר על ידי השחלות המסייע ביצירת איברי הרבייה. בנוסף, צליל הצעקה הוריד את מספרן ואיכותן של הביציות של החולדות והביא להמלטות מצומצמות יותר.
״במחקר זה מצאנו שבחולדות נקבות שנחשפו לצליל הצעקה קטנו הרזרבה השחלתית ופוטנציאל הפוריות שלהן. בהתבסס על ממצאים אלו, אנו מציעים כי לחץ כרוני בחיי היום-יום עשוי להיות קשור לירידה ברזרבה השחלתית. הדגמתו של קשר זה עשוי לספק תובנה חשובה לגבי הגורם לירידה ברזרבה השחלתית״ אמרה ד״ר ווניאן קסי, מבית החולים האוניברסיטאי ג׳יאו טונג בשיאן, סין.
