בהובלת סטפני ויליאמס, המחקר פורסם בכתב העת PLOS Biology ב-30 במרץ, והוא מדגים כי שינויים בזרימת הדם במוח עקב גירוי חזותי משרה זרימת נוזל שדרתי בהתאם. הממצאים עשויים להשפיע על הטיפול במצבים כמו מחלת אלצהיימר, אשר נקשרו לירידה בזרימת נוזל השדרתי במוח.
בדיוק כפי שהכליות שלנו עוזרות לסלק פסולת רעילה מגופנו, נוזל המוח השדרתי עוזר לסלק רעלים מהמוח, במיוחד בזמן שאנו ישנים. זרימה מופחתת של נוזל מוחי שדרתי ידועה כקשורה לירידה בבריאות המוח, כמו במקרה של מחלת אלצהיימר. בהתבסס על ראיות ממחקרי שינה, החוקרים שיערו כי פעילות המוח בזמן ערות יכולה להשפיע גם היא על זרימת נוזל המוח השדרתי. הם בחנו את ההשערה הזו על ידי רישום של פעילות המוח האנושי באמצעות הדמיית fMRI ומדידת מהירות זרימת נוזל המוח השדרתי, בזמן שלאנשים הנבדקים הוצג דפוס משובץ שנדלק וכבה.
החוקרים אישרו תחילה כי הדפוס המשובץ גרם לפעילות מוחית; חמצון הדם שנרשם על ידי הדמיית ה-fMRI גדל כאשר הדפוס היה דלק, וירד כאשר הוא היה כבוי. לאחר מכן, הם מצאו כי זרימת הנוזל השדרתי הייתה בקשר הפוך לזרימת הדם למוח – גדלה כאשר הדפוס המשובץ היה כבוי וזרימת הדם ירדה. בדיקות נוספות הראו כי שינוי משך הזמן שבו הדפוס נראה לעין השפיע על הדם והנוזל השדרתי, וכי הקשר בין הדם לנוזל השדרה לא יכול להיות מוסבר רק על ידי נשימה או קצב לב.
למרות שהמחקר לא מדד פינוי פסולת מהמוח, הוא קובע כי חשיפה פשוטה לדפוס מהבהב יכולה להגביר את זרימת הנוזל השדרתי, מה שיכול לעזור ולמנוע ירידות טבעיות או לא טבעיות בזרימת הנוזל המתרחשות עם הגיל או עקב מחלה כזו או אחרת.
