נוגדי קרישה הם תרופות שמטרתן למנוע היווצרות קרישי דם, ובמידת הצורך לטפל בקרישי דם על ידי פירוקם והמסתם. רוב המחקרים הקליניים שעוסקים בנוגדי קרישה התבססו על מאגרי נתונים של חברות ביטוח או בוצעו במסגרת מרפאות יועצים. המחקר שלפניכם השווה את הבטיחות והיעילות בין מטופלים שטופלו באגוניסטים לוויטמין Kי(VKAs) לבין מטופלים שטופלו ב-direct oral anticoagulantsי(DOAC), במסגרת רפואת משפחה.
מדובר על מחקר עוקבה פרוספקטיבי רב-מרכזי שבוצע בקרב מטופלים אמבולטוריים שנוטלים נוגדי קרישה פומיים. המשתתפים קיבלו נוגדי קרישה פומיים באינדיקציה של פרפור פרוזדורים לא-מסתמי, כמניעה שניונית לאירוע תרומבואמבולי ורידי, או גם וגם. מעקב שגרתי מתחילת הטיפול נעשה כמקובל למשך שנה על ידי רופאי המשפחה, אשר אספו נתונים אודות שינויים בטיפול, ארועים תרומבואמבוליים, דמם ומוות. כל האירועים נבדקו על ידי ועדה עצמאית.
המחקר כלל 3,082 מטופלים שנבחרו בחודשים אפריל עד דצמבר 2014. כעבור שנה, 42 מטופלים (1.7%) חוו ארוע תרומבואמבולי עורקי או ורידי; 151 מטופלים (6.1%) חוו דימום, כולל 47 (1.9%) שחוו אירוע דמם מג'ורי; 105 (4.1%) מטופלים מתו. מבחינת ארועים תרומבואמבוליים ודמם מג'ורי, לא היה הבדל משמעותי בין קבוצת הטיפול בוויטמין K לבין קבוצת הטיפול ב-DOAC. לקבוצת ויטמין K היה סיכון נמוך יותר לדימום כלשהו, אך סיכון כפול למוות.
החוקרים הסיקו כי לטיפול בוויטמין K ולטיפול ב-DOACs היה פרופיל בטיחות ויעילות די דומים במסגרת רפואת המשפחה. באופן עקבי לידע קודם, הם מצאו היארעות גבוהה יותר משמעותית של תמותה עם טיפול בוויטמין K, ממצא אשר דורש מחקר נוסף על מנת להבין את הסיבה לכך.
