נדודי שינה משפיעים על בין 4 ל-22% מהמבוגרים, וקשורים לבעיות בריאותיות ארוכות טווח כולל מחלות לב וכלי דם, סוכרת ודיכאון. המחקר, בראשות ספנסר דוסון, פרופסור ומנהל שותף של ההכשרה הקלינית במחלקה לפסיכולוגיה ומדעי המוח של המכללה לאמנויות ומדעים באוניברסיטת אינדיאנה, התמקד במדגם של כמעט 5,000 מטופלים המגיעים לטיפול במרפאת שינה.
המשתתפים מילאו שאלונים על חומרת נדודי השינה שלהם, השימוש שלהם בכדורי שינה והזמן שהם העבירו במעקב אחר התנהגותם בזמן שניסו להירדם. בנוסף, הם התבקשו לדווח על כל אבחנה פסיכיאטרית. החוקרים ערכו ניתוחי תיווך כדי לקבוע כיצד הגורמים השפיעו זה על זה.
"מצאנו שלהתנהגות ניטור זמנים יש השפעה בעיקר על השימוש בכדורי שינה, מכיוון שהיא מחמירה תסמיני נדודי שינה", אמר דוסון. "אנשים מודאגים מכך שהם לא ישנים מספיק, ואז הם מתחילים להעריך כמה זמן ייקח להם להירדם בחזרה ובאיזו שעה הם צריכים להיות ערים. התנהגות מסוג זה לא עוזרת להקל על היכולת להירדם – ככל שאתה לחוץ יותר, כך יהיה לך קשה יותר להירדם". ככל שהתסכול על נדודי שינה גדל, אנשים נוטים יותר להשתמש בעזרי שינה בניסיון להשיג שליטה על השינה שלהם.
לדברי דוסון, המחקר מצביע על כך שהתערבות התנהגותית פשוטה יכולה לעזור מאוד לאנשים המתמודדים עם נדודי שינה, והוא מייעץ זאת לכל מטופל חדש בפעם הראשונה שהם נפגשים.
