כ-40 אחוזים מהילדים בקנדה חיים עם מחלות גופניות כרוניות ומתמודדים עם סיכון מוגבר לפתח קשיים נפשיים בהמשך חייהם. עובדה זו מה שמעמיד אותם בפני סיכון גבוה לפגיעה באיכות החיים, מחשבות אובדניות ותלות בשירותי הבריאות. "לחיות עם מחלה כרונית זה אומר להתמודד עם אתגרים בחיי היומיום כמו נטילת תרופות, היעדרות מבית הספר והתאמת פעילויות שונות למוגבלות הפיזית. כל אלו יכולים לגבות מחיר רגשי כבד", אמרה ד"ר אמה ליטלר שהובילה את המחקר.
במחקר חדש רצו החוקרים לנסות לאתר את הילדים שנמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעה נפשית בעקבות מחלתם, בכדי שניתן יהיה לטפל בהם בשלב מוקדם יותר. לשם כך הם גייסו 244 ילדים עם מחלות כרוניות ועקבו אחריהם במשך ארבע שנים. החוקרים ביצעו בדיקות תקופתיות במהלכן מדדו את רמות הקורטיזול – הורמון שיקוע כבעל קשר לרמות לחץ – בדגימות שיער של הילדים.
את תוצאות המחקר פרסמו החוקרים בכתב העת Stress and Health. הם מצאו שיותר משני שליש מהילדים היו בעלי רמות קורטיזול גבוהות באופן עקבי. ילדים אלה גם נמצאו כבעלי סיכון מוגבר לפתח תסמינים של דיכאון, חרדה או בעיות נפשיות אחרות בהשוואה לבני גילם שהיו בעלי רמות קורטיזול תקינות.
"זיהוי מוקדם של גורמי סיכון אלה יכול לעזור לרופאים ולמשפחות להתערב לפני שקשיים רגשיים והתנהגותיים מתפתחים", אמר ד"ר מארק פרו שהשתתף בכתיבת המחקר. "קורטיזול בשיער הוא סמן ביולוגי לא פולשני וקל לאיסוף, אשר יוכל לשמש לזיהוי ילדים בסיכון ולמעקב אחר יעילותו של טיפול מוקדם בהפחתת לחץ ומניעה של התפתחות קשיים רגשיים".
