תסמיני נשימה הם התסמין השכיח ביותר של מחלת הקורונה, אך על פי סקירת מאמרים שפורסמה לאחרונה, 53% מחולי הקורונה שאושפזו, חוו לפחות תסמין אחד במערכת העיכול במהלך מחלתם. ישנן עדויות הולכות וגוברות לכך שתסמינים המערבים את מערכת העיכול ביחד המופיעים אחרי הידבקות בקורונה, או הידבקות בקורונה כשיש מחלות רקע של מערכת העיכול עלולים להגביר את הסיכון למחלה חמורה וסיבוכים.
כבר בדיווחים המוקדמים שהגיעו מסין עם פרוץ המגפה, התברר כי הנגיף גורם לתסמינים לכל אורכה של מערכת העיכול: מהפה, דרך הושט, הקיבה, המעיים, וכלה בפי הטבעת.
על פי הסקירה, בה נותחו 125 מאמרים ו-25,252 חולים, תסמיני העיכול הנפוצים ביותר הקשורים לקורונה כוללים: חוסר תיאבון (19.9%), אובדן חוש הריח או הטעם (15.4%), שלשול (13.2%), בחילה (10.3%)
הקאת דם או דימום במערכת העיכול (9.1%). תסמינים נדירים יותר של קורונה הם גיהוק, ריפלוקס, וקוליטיס (דלקת מעיים). המחלה עלולה גם להרוס רקמות מעיים ולהפחית את תנועת המעי.
נכון לעכשיו נראה שרוב האנשים שחווים תסמיני מערכת עיכול במחלת הקורונה מפתחים אותם לצד תסמיני נשימה. מחקר אחר מסוף שנת 2020 מצא ש-20% מהחולים בקורונה חווים רק תסמיני מעי. ולפעמים, תסמינים אלה מתפתחים לפני שמתפתחים תסמינים נשימתיים או חום.
נגיף הקורונה מסוגל להדביק תאים בדרכי הנשימה ובמעיים, וכן תאים במקומות אחרים בגוף. מרבית המחקרים מראים כי הנגיף נכנס לתאים אלה תוך שימוש באנזים ACE-2 שנמצא על ממברנת התא כקולטן. תפקידו של האנזים הוא לווסת לחץ דם על ידי בקרה על רמות חלבון האנגיוטנסין, אשר מעודד כלי הדם להתכווץ ולהעלות את לחץ הדם.הנגיף נכנס לתאי מעיים לאחר שחלבוני הספייק האופייניים שלו נקשרים ל- ACE-2. לאחר שנכנס לתא, הנגיף משתמש במנגנון התאים עצמו כדי לייצר עותקים של חלבונים נגיפיים ו-RNA נגיפי. כאשר נגיפי הקורונה עוזבים את התא הנגוע, הוא משחרר ציטוקינים, חלבונים הממלאים תפקיד בדלקת. תהליך זה עלול לגרום לתסמינים במערכת העיכול כמו כאב, בחילות, ושלשולים.
כמה מחקרים מראים שנגיף הקורונה יכול גם לשנות את הרכב חיידקי המעיים, קהילת החיידקים השוכנים בדרך כלל במעיים או בקיבה.
ישנן עדויות הולכות וגוברות שנגיף הקורונה מועבר באמצעות העברה צואתית-אוראלית. משמעות הדבר היא שאנשים יכולים לרכוש זיהום על ידי אכילה או שאיפה של טיפות צואה נגועות בנגיף. כמה מחקרים אף מצביעים על כך שחלקיקים של נגיף נמצאו בצואה של אנשים למרות שהנגיף לא התגלה אצלם במערכת הנשימה העליונה (ריאות, אף או גרון) .אך החוקרים טרם קבעו האם חלקי הנגיף הנמצאים בצואה מדבקים או מסוגלים לגרום למחלות בפועל.
אנשים שחווים תסמינים של מערכת העיכול כשחלו בקורונה עשויים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח סיבוכים של מחלת הקורונה, כמו מצוקה נשימתית חריפה שדורשת טיפול במכונת הנשמה. נמצא שילדים עם קורונה שמפתחים תסמינים של מערכת העיכול היו בסיכון גבוה יותר לחלות בצורה קשה ולסבול מליקויי לב.
עשרות מחקרים מצאו גם כי אנשים הסובלים ממחלות רקע במערכת העיכול נוטים יותר לחוות מחלה קשה וסיבוכים כשהם נדבקים בקורונה. ישנם חוקרים המשערים כי קשר זה קיים ככל הנראה מכיוון שמחלות מעי עלולות לגרום למטפלזיה של המעי, המחליפה את רירית הקיבה בתאים הדומים לתאי רירית המעי.
במחלות כמו תסמונת המעי הרגיז, יש ביטוי יתר של ACE-2, מה שנותן לנגיפים הזדמנויות נוספות להיכנס לתאים.
תרופות המשמשות לטיפול במחלות במערכת העיכול או בתסמינים יכולות גם להפחית את רמות חומצות הקיבה. חומציות הקיבה בדרך כלל מנטרלת נגיפים, אך אם הקיבה לא מספיק חומצית, הנגיף יכול לעבור במזון או חומרים נבלעים אחרים.
