מאז מאי 2022, מספר מקרי אבעבועות הקוף עלה ברחבי העולם, מה שעורר חשש ממגפה חדשה. מחקר שפורסם בכתב העת PLOS Pathogens על ידי פרופסור סוהא קנג' ועמיתיו במרכז הרפואי של האוניברסיטה האמריקאית בביירות, לבנון, מציג תיאורים של המאפיינים הקליניים של הנגיף, גורמי הסיכון, אמצעי בקרת הזיהומים והמניעה שלו, כמו גם טיפולים פוטנציאליים.
מבחינה היסטורית, אבעבועות הקוף היו מוגבלות בעיקר לאזורים אנדמיים במערב אפריקה ובמרכזה, והועברו בעיקר באמצעות מגע עם בעלי חיים נגועים. עם זאת, העברה מאדם לאדם הפכה לאחרונה לאמצעי ההעברה העיקרי, מה שמעלה חשש להתפשטות הנגיף. כדי להבין טוב יותר את האפידמיולוגיה של ההתפרצות המתהווה הזו, המחברים ערכו סקירה של הראיות הזמינות על אבעבועות הקוף ומצאו כי במהלך ההתפרצות הנוכחית, מקרי אבעבועות הקוף מאומתים, סבירים ו/או אפשריים גדלו פי עשרה ביותר משבעים ושש מדינות. הנתונים מצביעים על עלייה בשכיחות המחלה – המקרים הנוכחיים הראו העברה מהירה מאדם לאדם, מה שהעלה חששות להתפשטות מהירה, שלא בהכרח קשורה לנסיעות לאזורים אנדמיים באפריקה.
לדברי המחברים, "יש להמשיך ולחקור כדי לספק תשובות טובות יותר כגון אופן ההעברה המדויק ותפקידם של בעלי חיים בהעברות אלה. העברה בקיום יחסי מין, מוטציות גנטיות, ומקרים קודמים שלא זוהו של אבעבועות הקוף מצדיקים חקירה נוספת. רופאים צריכים לזכור גם את ההתייצגות הלא טיפוסית של המחלה ולהסתמך על הקריטריונים של ארגון הבריאות העולמי כדי להדריך חולים ולעזור בהכלת התפרצויות".
