מאמר זה מדבר על בעיות שפוקדות נשים בגיל המעבר. ישנה חפיפה מסוימת בין המאפיינים לאבחון תסמונת דרכי השתן והמין של גיל המעבר (GSM) והמאפיינים לאבחנת וגינוזיס חיידקי (BV). למשל מאפיינים דומיננטיים כמו רמות נמוכות של לקטובצילוס בנרתיק ורמת PH של מעל 5 מופיעים בשני המצבים.
קבוצת רופאים מ"ג'ון הופקינס" בארה"ב פרסמה לאחרונה עבודה שניסתה למצוא מהם הנהלים שבהם משתמשים קלינאים שונים על מנת לאבחן ולטפל בנשים לאחר גיל המעבר המופיעות עם תסמונת דרכי השתן והמין של גיל המעבר ו-וגינוזיס חיידקי. החוקרים שלחו סקרים אנונימיים לגיניקולוגים כדי להעריך אסטרטגיות הערכה וטיפול בנשים לאחר גיל המעבר המציגות תרחישים של מחלות אלה.
כאשר ניתן לגינקולוגים תיאור מקרה של אישה לאחר גיל המעבר עם תסמינים חיוביים באופן מובהק עבור וגינוזיס חיידקי, רוב הרופאים (73%) הורו לבצע wet mount וכ-35% הורו לבצע הערכה מלאה של הקריטריונים המלאים של אמסל (Amsel’s).
רוב הרופאים (89%) המליצו על טיפול באנטיביוטיקה, 28.2% המליצו על אסטרוגן בנרתיק בנוסף לאנטיביוטיקה, ו-11.8% המליצו על אסטרוגן בנרתיק בלבד. מבין הרופאים שהמליצו על molecular swab, השיבו 30% שיחכו לתוצאות לפני שטיפלו בתסמינים של המטופל.
כאשר ניתן לגינקולוגים תיאור מקרה של אישה לאחר גיל המעבר המופיע עם תסמונת דרכי השתן והמין של גיל המעבר, הרוב (80%) המליצו על אסטרוגן וגינאלי ורק 4.6% המליצו על אנטיביוטיקה.
מעטים (16%) מהנשאלים השיבו כי ישתמשו ב-molecular swab, כאשר מחציתם השיבו כי יחכו לתוצאות לפני שיקבעו טיפול. קלינאים עם ניסיון של פחות מעשר שנים נטו יותר להסתמך על molecular swab בהשוואה למנוסים יותר.
השיטות המשמשות להערכת נשים לאחר גיל המעבר עם תסמינים בנרתיק משתנות בין רופא לרופא. יש צורך במחקרים עתידיים קריטריונים אבחנתיים המסייעים לאבחנה בין וגינוזיס חיידקי לתסמונת דרכי השתן והמין של גיל המעבר. בנוסף, יש צורך במחקרי אימות של בדיקות מולקולריות מסחריות עבור וגינוזיס חיידקי בקרב נשים מעל גיל 50.
