המחקר, שפורסם בכתב העת Circulation, בחן באופן ספציפי את הנזק שנגרם לליבם של אנשים עם תסמונת מצוקה נשימתית חריפה הקשורה לזיהום בנגיף הקורונה, מחלת ריאות חמורה שיכולה להיות קטלנית. עם זאת, החוקרים אמרו כי הממצאים עשויים להיות רלוונטיים לאיברים מעבר ללב וגם לנגיפים שאינם נגיף הקורונה.
מדענים יודעים מזה זמן רב כי נגיף הקורונה מעלה את הסיכון להתקף לב, שבץ ומחלת קורונה ממושכת, ומחקרי הדמיה קודמים הראו כי מעל 50% מהאנשים שנדבקו בנגיף הקורונה סובלים מדלקת או נזק כלשהו ללב. מה שהמדענים לא ידעו הוא אם הנזק מתרחש משום שהנגיף מדביק את רקמת הלב עצמה, או בגלל הדלקת המערכתית המופעלת על ידי התגובה החיסונית הידועה של הגוף לנגיף.
"זו הייתה שאלה קריטית ומציאת התשובה פותחת הבנה חדשה לגמרי של הקשר בין פגיעה ריאתית חמורה זו לבין סוג הדלקת שיכולה להוביל לסיבוכים קרדיווסקולריים", אמרה ד"ר מישל אוליב, מנהלת שותפה של תוכנית המחקר הבסיסי במכון הלאומי ללב, ריאות ודם, חלק מהמכון הלאומי לבריאות. "המחקר מציע גם כי דיכוי הדלקת באמצעות טיפולים עשוי לעזור למזער סיבוכים אלה".
כדי להגיע לממצאיהם, החוקרים התמקדו בתאי מערכת החיסון המכונים ״מקרופאגים לבביים״, אשר בדרך כלל ממלאים תפקיד קריטי בשמירה על בריאות הרקמה, אך יכולים להפוך לפעילים ודלקתיים בתגובה לפציעה כגון התקף לב או אי ספיקת לב. החוקרים ניתחו דגימות רקמת לב מ-21 חולים שמתו כתוצאה מתחלואה קשה בנגיף הקורונה והשוו אותן לדגימות של 33 חולים שמתו מסיבות שאינן קשורות לקורונה. הם גם הדביקו עכברים בנגיף הקורונה כדי לעקוב אחר מה קרה למקרופאגים לאחר ההדבקה.
הן בבני אדם והן בעכברים, הם מצאו שזיהום בנגיף הקורונה הגדיל את המספר הכולל של מקרופגים בשריר הלב, והפך אותם לתאים מופעלים ודלקתיים. התאים בצורה זו גורמים ללב ולשאר הגוף להיות פגיע לנזקים וזיהומים.
