מחלת הסוכרת עלולה לגרום נזק לכלי הדם הקטנים באיברים שונים. הסיבות לכך אינן ברורות, אך כבר משנות התשעים ידוע ששליטה טובה ברמות הסוכר בדם מפחיתה את הסיכון לסיבוכים. עם זאת, עד לאחרונה לא ידעו אילו רמות המוגלובין מסוכרר (HBA1C – מדד לרמות הסוכר בדם לאורך זמן) יסייעו לחולים בסוכרת מסוג 1 להימנע מנזק חמור לכליות ולעיניים.
צוות החוקרים השוודי עקב אחרי כ-450 ילדים ומבוגרים עד גיל 35, שפיתחו סוכרת מסוג 1 בשנים 1983-1987 ופנו לקבלת טיפול רפואי. החוקרים עקבו לאורך כ-30 שנים אחר רמות ההמוגלובין המסוכרר והתפתחות סיבוכים בכליות ובעיניים בקרב אותם חולים. המחקר פורסם ב-12 לספטמבר בכתב העת Diabetes Care.
כלי הדם הקטנים בעין רגישים במיוחד לנזק בסוכרת מסוג 1. כמעט כל החולים חווים שטפי דם קטנים בעין, אך במקרים מסוימים מתפתחים כלי דם חדשים, מצב זה מכונה "רטינופתיה שגשוגית" ועלול לגרום לאובדן ראייה. פגיעה נפוצה נוספת מתרחשת בכלי הדם הקטנים בכליות, ועלולה להוביל להפרשת חלבונים מהדם לשתן, המתבטאת ב-"אלבומינוריה". הנזק לכליות מוביל במקרים חמורים לאי ספיקת כליות, המחייבת את המטופל לעבור טיפולי דיאליזה או השתלת כליה.
תוצאות המחקר הראו שאנשים עם סוכרת מסוג 1 במשך כ-30 שנים צריכים לשמור על ההמוגלובין המסוכרר שלהם מתחת ל- 7%, אם הם רוצים להימנע מנזק חמור. ככל שהרמה עולה, כך הסיכוי לפתח סיבוכים עולה.
"המחקר שלנו קובע במדויק את רמות ההמוגלובין המסוכרר שיכולות למנוע סיבוכים. ידע זה צפוי להגביר את המוטיבציה של החולים לשמור על רמות הסוכר בדם שלהם תחת שליטה", אומר הנס ארנקוויסט, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת לינקופינג, שוודיה.
