חוקרים מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית הצליחו לגדל קנאביס שמכיל כמויות גדולות יותר של החומרים בעלי המשמעות הרפואית בצמח. הם הצליחו להעלות את רמות ה-THC, החומר הפסיכואקטיבי המרכזי בצמח בכ-17% ואת רמות ה-CBG, החומר ממנו נוצרים שאר החומרים הפעילים בצמח, בכ-25%. רמות החומרים הטרפניים, שאחראים למיקסום השפעות הצמח עלו ב-20-30%.
החוקרים השתמשו בנגיף, נטרלו את הגנים בתוכו שעשויים לפגוע בצמח והרכיבו אותו מחדש כך שהוא יביא לידי ביטוי את הגנים שמשפיעים על החומרים הפעילים בצמח הקאנביס. מדובר בשימוש חדשני בכלים אלה, שנבנו בשיטות של ביולוגיה סינתטית בלבד. לאחר מכן, פיתחו החוקרים טכנולוגיה חדשנית שהדביקה את הצמח בווירוס שהונדס גנטית. זוהי הפעם הראשונה בעולם שחוקרים מצליחים לבצע מהלך כזה על צמחי קנאביס.
פרופסור סשה ויינשטיין, שעומד בראש המעבדה, סבור שהמחקר יסייע לתעשייה להגדיל את התפוקה של החומרים הפעילים המופקים מהצמחים, וישמש לצרכי טיפוח ופיתוח זנים חדשים למטופלי קנאביס רפואי. לדבריו, הצמח יהיה זמין לתעשייה ולמחקר כבר בחודשים הקרובים.
באוניברסיטה העברית בירושלים נעשה מחקר פורץ דרך בקנאביס כבר יותר מחמישה עשורים. פרופסור רפאל משולם, בן 91, הוא כימאי אורגני ופרופסור לכימיה רפואית שממשיך לעבוד באוניברסיטה. בשנת 1976, הוא וצוותו היו הראשונים שהצליחו לסנתז THC, התרכובת הפסיכואקטיבית בקנאביס.
משולם, שקיבל את פרס ישראל, פרס רוטשילד ופרסים רבים אחרים על מחקריו – תרם מאז תרומה גדולה לכימיה של הקנבינואידים ולגילוי האנדוקנבינואידים או קנבינואידים אנדוגניים. אלו הן מולקולות המיוצרות על ידי הגוף והן דומות לקנבינואידים ממקור צמחי. בכך שהן גורמות לשמחה. הנוטות לשמח אנשים. משולם קרא לאנדוקנבינואידים הראשון שגילה אננדמיד, על שם אננדה, המילה בסנסקריט לשמחה.
משולם וקבוצת המחקר שלו הצליחו גם לסנתז קנאבידיול, CBD, וקנביגרול (CBG), שעשוי לסייע בהורדת כולסטרול, להגן על המוח והעצבים ולהפחית נפיחות ועשוי לסייע נגד מחלת הנטינגטון, מחלות מעי דלקתיות ולעורר תיאבון.
בראיון לג'רוזלם פוסט, משולם סיפר שכאשר התחיל במחקר הקנאביס, הופתע לגלות שהתרכובת הפעילה בקנאביס מעולם לא בודדה בצורה טהורה. הוא סיפר שמכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב (NIH) לא היו מעוניינים לתת לו מענקים כי הם אמרו, "מריחואנה מעשנים במקסיקו, לא בארה"ב". עם זאת, לאחר שנודע לפוליטיקאי אמריקאי בכיר שבנו מעשן מריחואנה וחשש שזה משפיע על מוחו, ה-NIH שינה את דעתו. משרד הבריאות הישראלי העניק למשולם אישור לקבל דגימות קנאביס ממשטרת ישראל כדי שלא ייכנס לכלא. משולם סיפר שלא היתה לו מכונית, והוא לקח את הקנאביס למעבדה שלו באוטובוס, והנוסעים שאלו אותו מה מייצר את הריח המתוק שהם מרגישים.
מכיוון ש-CBD אינו פסיכואקטיבי, ניתן להשתמש בו בכמויות גדולות. משולם ועמיתיו גילו שהחומר עוצר התקפי אפילפסיה במחצית מחולי האפילפסיה הצעירים. ביצוע ניסוי קליני גדול בילדים עם אפילפסיה נאלץ לחכות 35 שנים. הוא כינה את העיכוב הזה מצער, מכיוון שניתן היה לעזור לאלפים רבים של ילדים.
משולם הדגיש שצריכה להיות הפרדה מוחלטת בין קנאביס רפואי לקנאביס פנאי, הפרדה מוסדרת על פי עקרונות רפואיים.
