מלריה מצויה ביותר מ-90 מדינות ברחבי העולם, וגורמת ל-241 מיליון מקרים ול-627,000 מקרי מוות מדי שנה. חיסונים הם התערבות אחת שיכולה לעזור לחסל את המחלה הקטלנית הזו, אך חיסון יעיל ביותר טרם הומצא. ההתקדמות הטכנולוגית האחרונה בפיתוח חיסונים – כגון חיסוני mRNA עבור מגפת הקורונה – עשויה להוביל לדור חדש של חיסונים נגד מלריה.
צוות מחקר בראשות אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון פיתח שני מועמדים לחיסון mRNA שיהיו יעילים מאוד בהפחתת הדבקה במלריה והעברתה. הצוות מצא בנוסף כי שני החיסונים הניסיוניים עוררו תגובה חיסונית חזקה ללא קשר לשאלה אם הם ניתנו בנפרד או בשילוב. המחקר פורסם היום בכתב העת npj Vaccines, כתב עת מדעי בגישה פתוחה.
"חיסול המלריה לא יקרה בן לילה, אבל חיסונים כאלה עלולים להעלים את המלריה ממקומות רבים בעולם", אמר נירבהאי קומאר, פרופסור לבריאות גלובלית בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. "טכנולוגיית חיסון ה-mRNA יכולה באמת לשנות את כללי המשחק. ראינו עד כמה הטכנולוגיה הזו הצליחה מבחינת המאבק בקורונה ולצורך המחקר הזה התאמנו אותה והשתמשנו בה כדי לפתח כלים למאבק במלריה".
קומאר וצוות המחקר התמקדו בטפיל ״פלסמודיום פלציפרום״, אחד מארבעת מיני הטפילים הגורמים למלריה והקטלניים ביותר לבני אדם. מועבר דרך עקיצת יתוש, הטפילים אחראים ליותר מ-90% מכל מקרי המלריה ברחבי העולם, ו-95% מכל מקרי המוות ממלריה. רוב התחלואה ומקרי המוות מתרחשים באפריקה שמדרום לסהרה, אך מחצית מאוכלוסיית העולם נמצאת בסיכון להידבק במחלה קטלנית זו. הצוות של קומאר פיתח שני חיסוני mRNA כדי לשבש חלקים שונים במחזור החיים של הטפיל.
החוקרים חיסנו קבוצה אחת של עכברים בחיסון mRNA המכוון לחלבון המסייע לטפילים לנוע בגוף ולפלוש לכבד. הם חיסנו קבוצה אחרת של עכברים באמצעות חיסון המכוון לחלבון המסייע לטפילים להתרבות במרכז היתוש. לאחר מכן נחשפו העכברים המחוסנים לטפיל הגורם לזיהום, ורמות הנוגדנים נבדקו כדי להעריך האם הם יכולים לעצור את העברת המלריה.
