פיתוח החקלאות במקום ציד וליקוט בצפון אמריקה הטרום-קולוניאלית הוביל לשינויים בתמותה מגורמים שאינם קשורים לגיל, כך עולה ממחקר חדש של צוות מחקר בראשות פן סטייט. הצוות מצא כי ההתפתחות המשמעותית של החקלאות התרחשה בשני שלבים, כאשר הראשון הוביל לירידה בתמותה, ואילו השני קשור לעלייה בו. המחקר הוא הראשון שקושר דפוסים של תמותה שלא קשורה לגיל וייצור מזון.
"המחקר הזה מספר את הסיפור של החוויה האנושית המשותפת שלנו", אמר ג'ורג' מילנר, פרופסור מכובד לאנתרופולוגיה באוניברסיטת פן סטייט והמחבר הראשי של המחקר. "יש לנו כמה דוגמאות מרחבי העולם בהן אנו רואים את המעבר לחקלאות כאירוע בפני עצמו – מזרח צפון אמריקה, במיוחד היבשת התיכונה, היא אחת מהן, אך כך גם הסהר הפורה במזרח התיכון. כמו כן, מתרחשים שינויים דמוגרפיים. מאמר זה עוסק בקשר שבין המעבר לחקלאות לבין השינוי הדמוגרפי".
החוקרים בחנו נתונים שפורסמו בעבר כדי לזהות מגמות כלליות בדגימות ארכיאובוטניות – שרידי צמחים בתיעוד הארכיאולוגי, ודגימות שלד מאתרים בשמונה מדינות המשתרעות מאילינוי ועד צפון אלבמה. הם רצו לחקור את הקשר בין פיתוח החקלאות לבין מדד המשתמש בנתוני שלד, כדי להבין מה היה מספר הצעירים בגילאי חמש עד 19 ביחס לכל האנשים בני חמש ומעלה. אנתרופולוגים משתמשים בדרך כלל במדד זה כדי למדוד את שיעורי הפריון ואת גידול האוכלוסייה, אך העבודה החדשה מראה שמדד זה יעיל יותר לחישוב תמותה שאינה קשורה בגיל.
מודלים של תמותה מכילים שלושה מרכיבים: תמותה בגיל נעורים, שיורדת ככל שילדים מתבגרים; תמותת מבוגרים, שבה ההסתברות למות עולה עם הגיל המתקדם; ותמותה שלא קשורה בגיל, הסתברות שווה למות עבור בני כל קבוצות הגיל, שעלולה להתרחש באירועים קיצוניים כמו מחסור במזון, מגיפות או מלחמה.
