חתול יכול להיות חיית מחמד חמודה ונעימה, אבל עבור כחמישה עד עשרה אחוזים מהאוכלוסייה מדובר במפגע בריאותי מסוכן. אנשים שסובלים מאלרגיה לחתולים רגישים לא לפרווה או לשיער שהם משירים מגופם כפי שנהוג לחשוב אלא דווקא לחלבונים שמופרשים ברוק שלהם. השאלה שעולה היא האם יתכן שאלרגיה לחתולים מתפתחת במהלך ההריון כתוצאה מחשיפה אליהם מצד האם?
מחקרים רבים כבר הראו בעבר כי חשיפה בשלב מוקדם של החיים לאלרגנים מהחי מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות רגישויות ואלרגיות. רופאים מהמחלקה לרפואת ילדים ואלרגיה באוניברסיטה הרפואית בלודז', פולין, פרסמו עבודה שמטרתה לקבוע את תפקידו של אינטרלוקין-33 (IL33) בקרב ילדים הרגישים לאלרגן לחתולים עם נזלת אלרגית ו/ או אסטמה.
המחקר כלל 51 ילדים בני 5-18 שנים, משני המינים, שאובחנו כאלרגיים לחתולים. ילדים הוערכו בנוכחות אסתמה מסימפונות, אטופיק דרמטיטיס ונזלת אלרגית. הילדים וההורים ענו על שאלון שהעריך את התרחשותם של תסמינים אלרגיים אצל ילדים לאחר מגע עם החתול והכלב. הורים השלימו שאלון בנוגע לחשיפה לחתולים במהלך ההריון בבית. דגימות דם נלקחו מכל הילדים על מנת למדוד את רמת ה-IL-33 בסרום.
החוקרים גילו קשר מובהק סטטיסטית בין נוכחות חתול בבית בהווה או בעבר, או חתול בבית במהלך ההריון של האם לבין רמות IL-33 בקרב הילדים שנבדקו. כמו כן, מגע יומיומי עם חתול במהלך ההריון השפיע על רמת ה-IL-33. רמות גבוהות יותר של IL-33 הוצגו אצל אנשים עם רגישות יתר לאלרגנים לחתולים, קרדית אבק ולבעלי חיים אחרים. בחולים עם אסתמה בסימפונות נמצאו רמות גבוהות יותר של IL-33 בהשוואה לחולים ללא אסתמה.
עלייה ברמות הסרום של IL-33 קשורה לחשיפה לחתולים במהלך ההריון ובגיל הרך ויכולה להיות קשורה להתפתחות אסתמה אצל ילדים.