מחקרי תזונה רבים אינם מהימנים דיו מכיוון שהם מבוססים על שאלונים רטרוספקטיביים לא מדויקים – פעמים רבות מהסיבה הפשוטה – שקשה מאוד לנעול אנשים בחדר ולפקח על כל מה שהם אוכלים ועושים…זה בדיוק מה שעשו החוקרים האמריקאים שערכו את המחקר שפורסם לאחרונה ב – Nature – הם שכנעו 21 אנשים לבלות חודש בסגר כשכל המזון מסופק להם (הניסוי נערך לפני סגרי הקורונה).
למשתתפים לא נאמר מהי מטרת המחקר. הם התבקשו לעשות את הדברים הרגילים שלהם, לא לנסות לרדת במשקל או לעשות משהו מיוחד. סיפקו להם בגדים רפויים ונתנו להם לאכול כמה שהם רוצים. חצי מהנבדקים קיבלו תזונת קטו: תזונה דלת פחמימות המבוססת על מזון מהחי, וחצי קיבלו תזונה טבעונית עשירת פחמימות, ודלת שומן. כעבור שבועיים, הם החליפו דיאטות.
המטרה העיקרית של המחקר היתה לבדוק את צריכת האנרגיה של המשתתפים ואת השינוי במשקלם, וכן לבדוק מדדים כמו רמת אינסולין וגלוקוז בדם.
המחקר בדק את ההנחה הנפוצה שדיאטות דלות פחמימות הן עדיפות. הנחה זו נקראת גם מודל ההשמנה של פחמימות-אינסולין. ידוע שלאינסולין יש תפקיד חשוב ביותר לאופן בו שומן נצרך ונאגר בגוף. רמות האינסולין עולות כשאוכלים יותר פחמימות, ולכן פחמימות גורמות לשחרור אינסולין. ההנחה היא שאינסולין גורם לאגירת שומן, כך שרמת ה"דלק"במחזור הדם יורדת, וזה מאותת לגוף שצריך לאכול יותר, לאגור שומן, ולהשתמש בפחות אנרגיה. זה הרעיון העומד מאחורי הדיאטות הפופולאריות מאז שנות ב-70, דיאטות דלות פחמימות.
תאוריה זו סתרה את התאוריה שעדיין הרבה אנשים מאמינים לה, שהמשקל תלוי אך ורק בסך כל הקלוריות הנכנסות לגוף וסך הקלוריות שהגוף שורף, בלי תלות במקור הקלוריות. מודל הפחמימות-אינסולין ערער על אותה אמונה פשטנית.
משתתפי המחקר חולקו באופן אקראי ל-14 יום של דיאטה דלת פחמימות או 14 יום של דיאטה דלת שומן, ואז בשבועיים הבאים הם החליפו דיאטה. אף אחד מהמשתתפים לא סבל מסכרת, אך כולם סבלו מעודף משקל (BMI ממוצע של 28) וגילם הממוצע של המשתתפים היה 30.
הדיאטה דלת הפחמימות תאמה לדיאטת קטו, וכללה מזון מהחי וירקות ירוקים ללא עמילן. הדיאטה דלת השומן תאמה לדיאטה טבעונית והיתה מבוססת על מזון מהצומח, כולל ירקות עמילניים.
כצפוי, רמות האינסולין והגלוקוז בדם היו גבוהות משמעותית בקבוצה שניזונה מתזונה טבעונית לעומת קבוצת הקטו, ורמת הקטונים בדם היתה גבוהה אצל האנשים שניזונו ממזון מהחי.
מה שהיה מפתיע הוא שאנשים שניזונו מדיאטה טבעונית אכלו הרבה פחות מתחילת הניסוי, למרות רמות האינסולין הגבוהות. לפי מודל ההשמנה תלוית-אינסולית, הם היו אמורים לאכול יותר, אך למעשה הם צרכו 700 קלוריות פחות מאשר קבוצת הקטו. הסיבה לכך היא שהדיאטה הטבעונית ומזונות מהצומח מכילים פחות קלוריות לגרם, ולכן הם הרגישו שבעים מהר יותר ואכלו פחות. לא היו הבדלים בין הקבוצות מבחינת רעב, תחושת שובע, ובסיפוק מהאוכל.
האנשים שאכלו את המזון הטבעוני הורידו יותר שומן, ואילו האנשים שצרכו את דיאטת הקטו איבדו יותר מים. זוהי תופעה מוכרת בדיאטה דלת פחמימות. בסיכומו של ענין, האנשים שניזונו מדיאטת קטו צרכו בממוצע 700 קלוריות יותר מהקבוצה השניה, והורידו יותר במשקל בסה"כ (כולל מים) אך לא הורידו יותר כמויות שומן.
כאמור, תוצאות המחקר סתרו את מודל הפחמימות-אינסולין. אולם יש לציין ששתי הקבוצות הפחיתו בסופו של דבר במשקל וששתי הקבוצות אכלו אוכל בריא וטבעי ולא מעובד עם תוספים רבים ומלח.
מחקרים
טבעונית או קטוגנית – מי הדיאטה טובה יותר?
מחקר שפורסם לאחרונה ב-Nature medicine ניסה להכריע את הויכוח בין שני מחנות יריבים: איזו דיאטה עדיפה – דלת שומן או דלת פחמימות?
דיאטה טבעונית (אילוסטרציה)
תגובות
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו
יותר מעניין מה קורה בטווח ארוך לאנשים בדיאטה קטוגנית, מבחינת התיסמונת המטבולית, הזדקנות, כלי דם ולב.