תוכנית פיילוט בדנבר, קולורדו, שבה עובדי שירותי בריאות הגיבו לקריאות חירום מסוימות במקום המשטרה, הפחיתה פשעים קלים בכ-34%. התוכנית מנעה כ-1,400 עבירות פליליות במהלך תקופת מחקר של 6 חודשים החל מיוני 2020, כך דיווחו חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה במאמר שפורסם בכתב העת Science Advances.
התוכנית בדנבר היא דוגמה למודל של "תגובה קהילתית" שנבדק בכמה ערים בארה"ב בשל אלימות משטרתית. שוטרים לא עוברים הכשרה לסייע לאנשים שחווים משברים בבריאות הנפש או למכורים לסמים. כתוצאה מכך, קריאות חירום בנושאים אלה מטופלות כפשעים תוך שימוש באלימות רבה שלעתים מובילה למוות.
חלק מהערים נקטו בגישה של שיפור הכשרת השוטרים ושיתוף פעולה עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות. ערים אחרות ויתרו על מעורבות המשטרה, ושלחו רק צוותי בריאות לטפל במקרים כאלה. המחקר נועד לבדוק את יעילות המודלים האלה.
כדי לאסוף נתונים על מודל ללא מעורבות משטרתית, החוקרים בחנו את התוכנית בדנבר שכוללת שליחת קלינאי לבריאות הנפש ופרמדיק כתגובה לקריאות חירום לא אלימות, ביניהן שכרות, חשיפה איברי מין, הסגת גבול ושימוש במזרקים. הפיילוט יושם בשכונות שעברו ג'נטריפיקציה, בהם תושבים עניים נדחקים החוצה ושבהן המשטרה נדרשת לעתים תכופות לטפל בתקריות לא אלימות.
החוקרים הסתמכו על נתונים ממערכת הדיווח הלאומית על עבירות פליליות, בין אם הן הובילו למעצרים או לא. הם בדקו את השינוי באזורים בעיר בו הפיילוט יושם וגם באזורים שכנים. להערכת החוקרים, התוכנית צמצמה פשעים פחות חמורים ב-34% באזורים מטופלים בהשוואה לאלו שאינם מטופלים, והיא מנעה כמעט 1,400 עבירות פליליות בזמן שהיא פעלה.
הפחתת הפשעים משקפת את העובדה שבניגוד לשוטרים, צוותי בריאות הנפש נטו פחות לתעד תקריות כעבירות פליליות, ובמקום לתייג אנשים במשבר נפשי או מכורים לסמים כעבריינים, הם שלחו אותם לקבל טיפול. יתכן גם שהיתה הפחתה בשכיחות של העבירות, בין אם משום שההתערבויות של צוותי בריאות הנפש מנעו הסלמה לעבירות אחרות, ובין אם משום שאנשים שקיבלו טיפול יהיו בעלי סיכוי נמוך יותר לחזור ולהיות מעורבים בתקריות.
החוקרים מצאו שהשפעת התוכנית על פשעים חמורים יותר הייתה קטנה וחסרת חשיבות סטטיסטית. לפי החוקרים, תוצאה זו סותרת את תיאוריית "החלונות השבורים" – אשר טוענת שהפחתת השיטור כלפי תקריות מינוריות תגדיל את השכיחות של פשעים חמורים ואלימים יותר.
החוקרים ציינו שמכיוון ששוטרי דנבר עברו הכשרת התערבות במשבר, ניתן לצפות שההשפעה הכוללת של התוכנית תהיה נמוכה או אפילו לא קיימת, בהנחה שהמשטרה גם מפנה אנשים לטיפול מתאים. אולם העובדה שההפחתה בפשיעה היתה משמעותית, מדגישה את החשיבות של הטיפול בתקריות על ידי צוות בריאות הנפש. החוקרים מציינים שהוצאת האחריות לטיפול בתקריות כאלה תשפר את מורל המשטרה ותשמר את השוטרים הטובים ביותר. יחד עם זאת, שימוש בגישה יקטין את תקציבי המשטרה.
השימוש בתוכנית לא רק מפחית את הפשיעה אלא גם חוסך בכסף. ללא התוכנית, שיחת חרום על תקרית לא אלימה עולה למערכת המשפט הפלילי 500 עד 600 דולר לכל עבירה, ואילו בתוכנית, כל קריאה כזאת עולה 151 דולר בלבד.
גם בישראל מודעים לבעייתיות של טיפול המשטרה בתקריות בהם מעורבים מתמודדי נפש, על רקע שורת מקרים שבהם מתמודדי נפש נפצעו ואף נהרגו בעת מפגש עם שוטרים. משטרת ישראל בוחנת שימוש בלולאת חבל למעצר של מתמודדי נפש כתחליף לשימוש בנשק חם. האמצעי, שנקרא bolawrap נמצא בשימוש מבצעי בארה"ב בשנתיים האחרונות ונחשב למוצלח. הלולאה נורית מתוך מכשיר המצוי בידי השוטר, הכולל סמן לייזר. החבל מתלפף סביב גופו של החשוד, מתהדק, ומונע ממנו להמשיך לנוע.
