השימוש בהורמונים למניעת הריון מהווה גורם סיכון להתפתחות סרטן השד. אך מהי רמת הסיכון? קבוצת גיניקלוגים במערב איראן ערכה מחקר שנועד לחקור השפעת גורמים שונים הקשורים לפוריות ושימוש בהורמונים על הסיכון לסרטן השד בקרב נשים מתחת לגיל 50 במערב איראן.
במחקר נבחרו כל 212 מקרי ההיארעות של סרטן השד בגילאי 25-49. קבוצת ביקורת נבחרה בגודל כפול מקבוצת המקרים ונכללו בה מטופלות ללא סרטן שד שהופנו למחלקות חוץ אחרות של אותו בית חולים בזמן המחקר ועד שנתיים לאחר המעקב. הנתונים נאספו באמצעות תוכנית 'פוריות בריאה' וביקורת תקופתית בגיל העמידה שפותחה על ידי משרד הבריאות האיראני.
לאחר ניטרול של משתנים מערפלים, נמצא כי היסטוריה של שימוש בטיפול הורמונלי למניעת הריון וטיפולים הורמונליים למען פוריות הם גורמים עצמאיים המגדילים את הסיכון לסרטן השד. הרופאים האיראניים מצאו גם יחסי מנה-תגובה בין סרטן השד ושימוש בהורמונים למניעת הריון וטיפול הורמונלי. ממצאים אלה מצביעים על כך שגורמים אלה העלו באופן ישיר את הסיכון לסרטן השד. כמו כן, נמצא כי הסיכון היה גבוה יותר בקרב נשים שעברו טיפול הורמונלי במשך יותר מ-120 חודשים. עם העלייה בגיל הווסת הראשונה, הסיכון לסרטן השד עלה באופן לינארי, אך עם עליית גיל ההריון הראשון, הסיכון לסרטן השד עלה באופן אקספוננציאלי. לאחר גיל 20, הסיכון עלה בשיפוע תלול יותר.
החוקרים מציעים להגביר את המודעות ולחנך נשים ואנשי מקצוע לגבי השפעת הפוריות והגורמים ההורמונליים כולל הריון בגילאים נמוכים יותר, השימוש בהורמונים למניעת הריון וטיפול הורמונלי על הסיכון לפתח סרטן השד.
