כמות גדולה של ריאות שנתרמו אינה יכולה לשמש בסופו של דבר בהשתלה. חוקרים מאוניברסיטת לונד בשוודיה ובבית החולים האוניברסיטאי סקאיין ערכו מחקר בבעלי חיים והפיחו תקווה כי בעתיד ניתן יהיה להשתמש ביותר ריאות לשם השתלה באנשים הזקוקים לכך. החוקרים השיקו מחקר פיילוט כדי לחקור אם לטיפול יהיו אותן השפעות חיוביות על בני אדם.
כ-190 איברים נתרמים בשוודיה מדי שנה. בשל פציעות בריאות, רק כ-30 אחוז מהאיברים יכולים לשמש להשתלה. בנוסף לכך, שיעור התמותה לאחר השתלת איבר היא גבוהה – כמחצית מהחולים נפטרים תוך חמש שנים מההשתלה.
"תוצאות המחקר שלנו מצביעות על כך שטיפול מסוים יכול לעזור לנו להשתמש בחלק גדול יותר מריאה של תורם, וכי יש תוצאות חיוביות במהלך היומיים הראשונים לאחר הניתוח", אומרת סנדרה לינדסטדט, יועצת בכירה לניתוחי חזה בבית החולים האוניברסיטאי סקאיין ופרופסור נלווה באוניברסיטת לונד.
במחקרם על חזירים, החוקרים בחנו את ההשפעות של הפחתת רמת הציטוקינים בריאות. ציטוקינים הם חלבונים קטנים המיוצרים על ידי תאים של מערכת החיסון. בניסוי, פיתחו בריאות תסמונת מצוקה נשימתית חריפה – כך הריאות רכשו פציעות דומות לאלה של ריאות הנתרמות מבני אדם. בעשרה מקרים טופלה הריאה התורמת לפני ואחרי ההשתלה או רק לאחר ההשתלה. שישה מקרים הרכיבו קבוצת ביקורת ולא קיבלו כל טיפול.
"התוצאות מראות שתפקוד הריאות הוחזר לקיבולת גבוהה יותר מבעבר, הודות לרמות מופחתות של ציטוקינים. ניתן היה לראות שהריאות מתפקדות טוב יותר לאחר ההשתלה ושהסיבוכים במהלך 48 השעות הראשונות לאחר ההשתלה הופחתו, ביחד לקבוצה שלא קיבלה את הטיפול החדש", אומרת סנדרה לינדסטדט.
