השתלת תאי גזע אוטולוגיים היא הטיפול המקובל עבור חולי לימפומת הודג'קין חוזרת או עמידה לטיפול כימותרפי מקובל והשגת הפוגה מוחלטת לפני ההשתלה חוזה מהלך מחלה עדיף לאחריה.
מחקר שלב 2/1 זה העריך את השילוב של brentuximab vedotin – BV בנוסף ל-bendamustine כטיפול הצלה ראשון בלימפומת הודג'קין חוזרת או עמידה לטיפול.
במחקר זה השתתפו 55 חולים (מהם 28 עמידים לטיפול ו-27 בעלי מחלה חוזרת). החולים טופלו ב-BVי(1.8 מ"ג/מ2) ביום 1 וב-bendamustineי(90 מ"ג/ מ2) ביום 2 מתוך מחזור של 21 ימים לאורך 6 מחזורי טיפול כאשר החולים יכלו לעבור השתלה בכל מועד לאחר המחזור השני.
לאחר ההשתלה או סיום הטיפול המשולב לפני ההשתלה, המטופלים היו זכאים לקבל גם טיפול ב-BV בלבד במשך 16 מחזורי טיפול בסך הכל.
החוקרים מצאו שלאחר חציון של 2 מחזורי טיפול משולב (טווח, 6-1), שיעור התגובה האובייקטיבית מתוך 53 המטופלים המתאימים להערכה עמד על 92.5% כאשר 39 חולים (73.6%) השיגו הפוגה מוחלטת. כמו כן, 40 חולים עברו השתלה.
31 חולים (25 מתוכם עברו השתלה) קיבלו טיפול ב-BV (חציון, 10; טווח, 1-14). לאחר חציון מעקב של 20.9 חודשים, שיעור ההישרדות ללא התקדמות לאורך שנתיים עמד על 69.8% ועל 62.6% עבור חולים שעברו השתלה ועבור כל החולים, בהתאמה. בנוגע לתופעות הלוואי של הטיפול, החוקרים מצאו ש-31 חולים (56.4%) חוו תגובות הקשורות לעירוי, במיוחד במהלך מחזור הטיפול השני. עם זאת, תיקון פרוטוקול שדרש טיפול מוקדם הוריד את חומרת התגובות.
על פי ממצאים אלה הסיקו החוקרים שטיפול ב-BV וב-bendamustine כטיפול הצלה ראשון בחולי לימפומת הודג'קין חוזרת או עמידה לטיפול הוא פעיל ביותר. כמו כן, הסיקו החוקרים שניתן לנהל ביעילות את פרופיל הרעילות שלו.
מקור:
