דלקת ריאות הנרכשת בקהילה, להבדיל מדלקת ריאות הנרכשת בבית חולים או במערכת רפואית, היא מחלה נפוצה העלולה להיות קטלנית בעיקר בחולה קשיש וכרוני. התפקיד של טיפול משולב עם מקרוליד/בטא-לקטם, בדלקת ריאות הנרכשת בקהילה בדרגת חומרה בינונית עד נמוכה, הינו נושא שנוי במחלוקת. מקרודלידים מרחיבים את הכיסוי לפתוגנים א-טיפיים ומורידים את הדלקת ברקמת הריאה, אך עם זאת נמצאו קשורים לרעילות קרדיווסקולרית ותגובות בין-תרופתיות.
לארונה פורסם מחקר המבוסס על פרמטרים אטיולוגיים וקליניים, שמטרתו לסייע בהחלטה מותאמת אישית בעד או נגד טיפול עם מקרולידים, תוך התחשבות בתוצא הקליני של כל מטופל ומטופל בנפרד.
במסגרת המחקר הופעלה טכניקה של למידת מכונה בסכמה של אימות-צולב, המבוססת על בחירה מאוזנת היטב של 4,898 מטופלים. המטופלים נבחרו לאחר התאמה לפי propensity score לנתונים שהיו זמינים בעת הקבלה לבית החולים, של 6,440 מטופלים מאושפזים בדרגת חומרה מתונה (לא מטופלים של טיפול נמרץ). נתוני המטופלים נלקחו ממחקר תצפיתי פרוספקטיבי, רב-ארצי, שנקרא CAPNETZ. מטרת המחקר היתה לשפר את התוצא הראשוני של שרידות, במהלך 180 ימים.
במסגרת המחקר נבנה עץ החלטה פשוט של מאפייני מטופלים. המאפיינים כללו תחלואה נלווית כרונית קרדיווסקולרית או נשימתית, כמו גם ספירת תאי דם לבנים בהפרשות מדרכי הנשימה כפי שנצפתה בזמן ההרשמה.
ספציפית נמצא כי מטופלים ללא תחלואה נלווית קרדיווסקולרית או מטופלים עם תחלואה נלווית נשימתית וספירת תאי דם לבנים מוגברת בהפרשות הנשימתיות, יכולים להרוויח מטיפול עם מקרוליד. במטופלים שזוהה כי טופלו עם היענות לפי המלצות הטיפול של המחקר, נמצא שיעור תמותה נמוך יותר ב-27%. זאת בהשוואה לסטנדרט הטיפול המקובל.
לסיכום, החוקרים הסיקו כי טיפול מספק עם מקרוליד שעוקב אחרי חוקיות פשוטה, יכול להוביל להפחתה משמעותית בתמותה מדלקת ריאות הנרכשת בקהילה. מחקר רנדומלי מבוקר נדרש על מנת לאמת תוצאות אלו, לפני הטמעת השימוש בחוקיות שהתקבלה בשגרה הקלינית.
