החוקרים מצאו כי הקשר בין טמפרטורות קיצוניות לתמותה משבץ היה חזק יותר במדינות בעלות הכנסה נמוכה מאשר במדינות בעלות הכנסה גבוהה. המחקר פורסם בכתב העת Stroke.
"הממצאים שלנו הם צעד נוסף לקראת הבנת ההשפעות של שינויי האקלים על שבץ", אמר המחבר הראשי באראק אלחמד, עמית מחקר במחלקה לבריאות הסביבה. "ככל שהטמפרטורות הופכות קיצוניות יותר, אנו צופים עלייה במקרי שבץ קטלניים ופער מתרחב בתמותה משבץ בין מדינות בעלות הכנסה גבוהה ונמוכה, שכן האחרונות צפויות לשאת בנטל שינויי האקלים".
מחקרים קודמים על הקשר בין טמפרטורות קיצוניות לתמותה משבץ הניבו תוצאות מעורבות או לא חד משמעיות. רוב המחקרים הוגבלו לערים או מדינות בודדות, בעיקר בעלות הכנסה גבוהה, ומעטים הבחינו בין תת הסוגים של שבץ. כדי להתמודד עם פערים אלה, החוקרים מינפו את Multi-Country Multi-City Network, קונסורציום עולמי לבריאות הסביבה, כדי לבנות מסד נתונים רב-לאומי ורב-אזורי של תמותה משבץ איסכמי ודימומי. מסד הנתונים כלל יותר מ-3.4 מיליון מקרי מוות משבץ איסכמי ויותר מ-2.4 מיליון מקרי מוות משבץ דימומי, שדווחו בין השנים 1979 ל-2019 ב-522 ערים ב-25 מדינות.
המחקר מצא כי על כל 1,000 מקרי מוות איסכמיים או דימומיים, כ-11 היו מיוחסים לימים קרים או חמים קיצוניים. מתוך אותם 11 מקרי מוות, 2.5% הקרים והחמים ביותר של הימים תרמו ל-9.1 ו-2.2 מקרי מוות עודפים, בהתאמה. מתוך כל 1,000 מקרי שבץ דימומי, 2.5% הימים הקרים והחמים ביותר תרמו ל-11.2 ו-0.7 מקרי מוות עודפים. המחקר מצא גם כי מדינות בעלות הכנסה נמוכה נשאו בנטל גבוה יותר של תמותה משבץ דימומי הקשור לחום מאשר מדינות בעלות הכנסה גבוהה, ועשויות לשאת בנטל גבוה יותר של תמותה משבץ דימומי הקשור לקור גם כן (אם כי הראיות היו מרמזות, לא חד משמעיות).
