סוכרת נחשבת כיום לאחת המחלות הכרוניות המאתגרות ביותר עבור הרפואה המודרנית. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2021 היו בישראל כ-548,000 בני 18 ומעלה שאובחנו עם סוכרת, ושיעור הימצאות של המחלה בגילאים אלה היה 9.8%. עליהם נוספו כ-3,300 ילדים ובני נוער הסובלים מסוכרת, ששיעורם היה 0.13% מבני 17-2. נתונים אלה מתייחסים לחולים מאובחנים בלבד, ועל פי ההערכות חולים רבים אינם מאובחנים. לצורך ההשוואה, שיעור חולי הסוכרת בקרב גילאי 20-79 בישראל גבוה מהממוצע באירופה (9.7% לעומת 6.3%).
אורח החיים המערבי, שמאופיין בשפע תזונתי וצריכת מזונות עשירים בסוכר ובפחמימות פשוטות, תורם לעלייה מרשימה ברמות הסוכר בדם ולהפרעה בתפקוד הורמון האינסולין — ההורמון שאחראי “להעביר” את הסוכר לתאים בגוף. כאשר ההפרעה הזו מתמשכת, נוצרת סכנה ממשית לפגיעה בתפקוד הכליות, הלב, כלי הדם, הראייה ואף לסיבוכים מסכני חיים.
שלב מקדים שמאות אלפים בישראל כלל לא מודעים אליו
לפני שהמחלה מתפרצת במלואה, קיים שלב מוקדם שמכונה טרום סוכרת: מצב שבו רמת הסוכר בדם גבוהה מהרגיל, אך עדיין אינה עומדת בקריטריונים מלאים של סוכרת. מדובר באות אזהרה קריטית שכן, מחקרים מראים כי כ-70% מהאנשים שמאובחנים בטרום סוכרת צפויים לפתח סוכרת בשלב כלשהו בחייהם אם לא יינקטו צעדים מתאימים.
הדרך לאבחון הינה באמצעות בדיקות דם שגרתיות: ערכי סוכר תקינים נעים סביב 70-100 מ"ג/ד"ל; ערכים שבין 100-125 מ"ג/ד"ל מצביעים על טרום סוכרת. כמו כן, בדיקות סוכר לאחר ארוחה ובדיקת המוגלובין נדרשות כדי לבסס את האבחנה.
הגורמים לטרום סוכרת קשורים בעיקר לאורח חיים וכוללים בין היתר, תזונה עתירת סוכרים, עודף משקל (BMI מעל 25), חוסר פעילות גופנית, עישון, ולחץ דם גבוה. גם רקע משפחתי של סוכרת, היסטוריה של סוכרת הריונית, מחלות כבד שומני או מחלות לב מעלים את הסיכון. מחקרים מראים כי שיעורי טרום סוכרת במדינות באזור מזרח התיכון עומדים על כ-9% בישראל.
איך מטפלים – ומה אפשר לעשות כבר עכשיו
הרפואה הקונבנציונלית ממליצה בעיקר על שינוי באורח החיים: תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה, הפסקת עישון ולקיחת כדורים. אך בשנים האחרונות גוברת ההבנה שיש לגשת לטיפול בצורה הוליסטית יותר.
לצד הרפואה הקונבנציונלית (בדיקות, ניטור, ותרופות במידת הצורך), מומלץ לבחון את שורש הבעיה – מדוע גוף מסוים הגיע לחוסר איזון, מהו ההרגל שגרם לעלייה במדדי הסוכר, אילו מערכות גוף סובלות. במסגרת זו ניתן לבנות תוכנית טיפול מותאמת: תזונה פרטנית, פעילות גופנית מדויקת, מניעת סיבוכים, ולעיתים גם שילוב שיתופי של תוספי תזונה וצמחי מרפא. גישה מאוזנת זו מכוונת לא רק להורדת הסוכר בטווח הקצר – אלא לשיפור תפקוד מערכות הגוף, מניעה של התקדמות המחלה והשגת איזון ארוך-טווח.
למה זה חשוב עכשיו
העולם בעיצומה של מגמת עלייה מתמדת של טרום סוכרת וסוכרת. לפי International Diabetes Federation, יותר מ-422 מיליון אנשים סובלים כיום מסוכרת ברחבי העולם – והמספרים ממשיכים לעלות. עוד יותר כך, סקרי אורח חיים מראים שאחד מתוך שלושה מבוגרים בארצות הברית כבר במצב טרום סוכרת. לכן חשוב שהמודעות תרד גם לשלב ה"טרום" – כי שם בדיוק ניתן לפעול ביעילות הרבה יותר גבוהה.
אם אתם מעל גיל 45, בעלי היסטוריה משפחתית של סוכרת, סובלים מעלייה במשקל או חשים שינויים בתשישות, או הולכים להתפנות בתדירות רבה, מומלץ לבצע בדיקת סוכר ולבדוק גם את רמות ה-A1C. גילוי מוקדם מאפשר לפעול: להחזיר את הגוף לוויסות, לעצור את המחלה לפני שהיא מתחילה. שינוי קטן היום עשוי להוות מניעה גדולה מחר.
הכותבת היא ד"ר גלינה שנקרמן, אנדוקרינוליגית והמנהלת הרפואית של מרפאות מדבלנס טופ איכילוב, המתמחה בטיפול במחלות מטבוליות.
איך אפשר לכתוב כלכך לא מדוייק ולציין "הדרך לאבחון הינה באמצעות בדיקות דם שגרתיות: ערכי סוכר תקינים נעים סביב 70-100 מ"ג/ד"ל; ערכים שבין 100-125 מ"ג/ד"ל מצביעים על טרום סוכרת."
ורק אחר כך לכתוב "כמו כן, בדיקות סוכר לאחר ארוחה ובדיקת המוגלובין נדרשות כדי לבסס את האבחנה."
סכרת רק לפי A1C !