ירידה בתפקוד הריאתי היא גורם סיכון אפשרי לפרפור פרוזדורים (AF). מעט מדי נתונים קיימים על הקשר ביניהם אצל אוכלוסיות אסיאתיות. מחקר שפורסם לאחרונה שם לו למטרה להעריך את הקשר בין ירידה בתפקוד הריאתי לבין שכיחות פרפור פרוזדורים בקרב דרום קוריאנים בגילאי 40-69.
המחקר היה מבוסס על רפואת קהילה והשתתפו בו כ-9,631 מטופלים הסובלים מפרפור פרוזדורים, עליהם בוצע מעקב של עד 12 שנים. פרפור פרוזדורים בנקודת ההתחלה זוהה באמצעות בדיקת אק"ג שבוצעה במהלך הביקור בנקודת ההתחלה ו/או באמצעות דיווח של המטופל על אבחנה שנקבעה על ידי רופא טרם נקודת ההתחלה.
באופן דומה, פרפור פרוזדורים חדש שהתפתח לאחר נקודת ההתחלה זוהה גם כן באמצעות בדיקות אק"ג דו שנתיות, ו/או באמצעות דיווח של המטופל על אבחנה שנקבעה על ידי רופא, בין הביקורים. אם זוהה פרפור פרוזדורים גם באמצעות אק"ג בביקור וגם באמצעות דיווח עצמי, זמן התפתחות פרפור הפרוזדורים הוגדר כמועד המוקדם מביניהם.
הגיל החציוני של המשתתפים במחקר היה 50 שנים, מתוכם 4,633 (48.1%) היו גברים. החוקרים מצאו כי השכיחות של פרפור פרוזדורים בנקודת ההתחלה היתה גבוהה משמעותית בקרב נבדקים ברבעונים הנמוכים יותר.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 138 חודשים, תועד פרפור פרוזדורים חדש ב-162 נבדקים (1.7%). גם עבורם, לרבעונים הנמוכים ביותר היה קשר לסיכון גבוה יותר לאירועי פרפור פרוזדורים לעומת הרבעונים הגבוהים ביותר.
לסיכום, במחקר עוקבה גדול זה, שכלל מעקב ארוך טווח בקהילה, נמצא כי ירידה בתפקוד הריאה היא גורם סיכון עצמאי עבור פרפור פרוזדורים בקרב האוכלוסיה הדרום קוריאנית הכללית.
