מאז היממה הראשונה למלחמה מגיעים לחדר המיון באיכילוב נפגעי חרדה שלא נכחו כלל באיזורי הלחימה. לרוב, מדובר במי שצפו בסרטונים המסתובבים ברשתות החברתיות הפתוחות והסגורות. כך, תוך כדי הטיפול בנפגעים שהובאו מהשטח, נדרש מערך בריאות הנפש לטפל בנפגעים נוספים, נפגעי חזית התודעה והרגש.
אין זה סוד שבמובחן ממלחמות קודמות, מתנהלת סביבנו מערכה של ארבעה ממדים – ביבשה, בים, באוויר וגם במרחב הסייבר, כלומר ברשתות החברתיות ובקבוצות הווטסאפ והטלגרם. כך, אזרחים החשופים לסרטונים ולצילומים הקשים ביותר של הסבל הנורא, הופכים למעשה למטרה לאויב, מפני שדרכם מועצמת הבהלה ונוצרות חוויה פרטית וציבורית של טראומה. הנפגעים שהגיעו או הובאו לחדר המיון הם דוגמת הקיצון לתחושת החרדה המלווה את רוב מי שצפו בדיווחי האימה.
הרשתות החברתיות הן חלק מן המציאות והחיים שסביבנו אבל בהקשר זה של צריכת התכנים הקשים והמזעזעים צריך לומר בקול ברור – עבור מרבית האוכלוסיה (אולי למעט מי שבאופן מכוון עוסקים בתכנים אלה למטרות הסברה כלפי חוץ, ואמורים לקבל ליווי רגשי מתאים) – נזקן עולה על תועלתן. הנפגעים הישירים בחזית הזאת הם אנשים שגם מבלי לדעת זאת קודם, רגישים למסרים כאלה שעלולים להחמיר, או חלילה אפילו להתחיל, הפרעה רגשית ותפקודית מתמשכת.
כשם שפיקוד העורף וכלל רשויות הביטחון קוראים לאוכלוסיה להיכנס למרחבים המוגנים פיזית, לסגור דלת וחלון ולהישמר מפני פגיעות ישירות וגם מפני רסיסים, אני קוראת לכולנו להיכנס למרחבים המוגנים מבחינה נפשית, על מנת לשמור על החוסן האישי ומתוך כך גם החוסן הציבורי.
אל תציפו את עצמכם במידע שלא ניתן לעבד אותו מבחינה רגשית, למרות הסקרנות והרצון "לדעת".
כמה כללי אצבע:
- אל תחשפו את עצמכם לביטוי חזותי (תמונות ווידיאו) של פגיעות בגוף, מוות או הריגה.
- לפני כל צפיה בתמונה או סרטון כאלה שיקלו מה יכולת ההכלה של עצמכם כרגע, באמצעות השאלה: האם הייתי נותן לילד בכיתה א' להיחשף אל המידע?
- פעמיים-שלוש ביום הקדישו כמה דקות לשאלה מהו המרחב הרגשי הנוכחי שלכם והאם אתם לא פורצים אותו באמצעות חשיפת יתר לתכנים מעוררי בהלה. דאגו לצרוך במקביל מידע שמלמד על תפקוד, יכולת ותושייה של יחידים ושל קבוצות.
- ועוד עניין אחד: התבוננו סביבכם, על בני משפחה וחברים ועל התגובות שלהם. שימו לב האם ילדיכם המתבגרים, במיוחד אלה שיש להם גישה למדיה דיגיטלית אבל אין להם עדיין מנגנוני סינון רגשיים, צורכים תכנים כאלה. לפעמים תשומת לב כזאת יכולה לסייע בשלבים מוקדמים בהתמודדות. הימנעו מהגדרת תגובות של הסובבים אתכם כחריגות או שליליות ובוודאי מתיוג שלהם כחולים ("אתה בטח בטראומה, לך להיבדק"). בפועל, הבהלה הראשונית לרוב חולפת ואינה מנבאת סבירות לתחלואה לטווח ארוך.
החוסן הנפשי והרגשי בימים האלה הוא הנכס החשוב ביותר שלנו כפרטים וכאוכלוסייה, ואסור לפגוע בו ללא הכרח. הדבר יאפשר לנו, הצוותים הרפואיים, להתמקד בנפגעי החרדה מאירועי המלחמה הישירים.
