יש לכם כלב או כלבים בבית? הילדים ודאי יהנו, ואולי בדרך שאפילו לא תיארתם לעצמכם: גורם מגן מפני אלרגיה למזון.
מניעת אלרגיה למזון נמצאת בראש סדר העדיפויות להפחתת נטל התחלואה של מחלות על רקע אלרגיה. חשיפות סביבתיות מווסתות את הסיכון להתפתחות אלרגיה למזון כאשר חלק ממנגנון זה עשוי להיות קשור במיקרוביוטיקה המתפתחת של התינוקות. עם זאת, תפקידם של חשיפות סביבתיות פוטנציאליות, כגון מגע עם חיות מחמד, טרם נחקר ביחס לאלרגיה למזון.
קבוצת חוקרים בריטים ערכה ניתוח במחקר אודות רגישויות למזון (EAT), שכלל 1,303 תינוקות בגיל שלושה חודשים שהשתתפו בניסוי אקראי למניעת אלרגיה למזון.
החוקרים הוציאו נתונים מתוך סקר חתך שכלל מידע על בעלות על בעלי חיים ביתיים ובנוסף המשתתפים נבדקו לאטופיק דרמטיטיס (AD) בעת ההרשמה. רגישות למזון ואלרגנים באוויר נבדקה בבדיקת עור וסרום לאחר 3, 12 ו-36 חודשים.
אלרגיה למזון אובחנה בקרב 6.1% (68/1124) מהמשתתפים, להם היו נתונים מלאים. לא נמצאו קשרים מובהקים סטטיסטית בין אלרגיה למזון ללידה קיסרית, זיהומים או חשיפה אנטיביוטית בתחילת החיים.
לאחר התאמה למחלה אטופית משפחתית, רגישות אימהית לכלב או חתול, נמצא שחשיפה לכלבים כחיית מחמד בבית היתה קשורה לירידה של 90% בסיכויים של תינוקות לפתח אלרגיה למזון.
אף אחד מ-49 התינוקות שחיו עם שני כלבים לפחות לא פיתח אלרגיה למזון, מה שמצביע על קשר מנה-תגובה חיובי. לא הוכח קשר בין בעלות על כלבים או חתולים לבין התפתחות של אטופיק דרמטיטיס. אז אם חיפשתם סיבה נוספת לאמץ כלב, אז גם בריאות של ילדיכם יכולה להתווסף לרשימה.
