סוכר בדם, או בשמו הגנרי גלוקוז, הוא סוכר שנמצא בזרם הדם שלנו. למעשה, גלוקוז הוא הדלק העיקרי המשמש את התאים. הלבלב שלנו מפריש אינסולין, הורמון המכניס את הגלוקוז מהדם לתוך תאי הגוף. אך מה קורה כאשר רמות הסוכר נמוכות מדי או גבוהות מדי ומה ניתן לעשות? פרופ' חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת הסוכרת במרכז רפואי וולפסון ורופא סוכרת בכיר במרכז DMC לטיפול בסוכרת, מסביר.
היפוגליקמיה – לא רק לסוכרתיים
היפוגליקמיה, או רמת סוכר נמוכה בדם, קשורה לעתים קרובות לסוכרת, מסביר פרופ' ויינשטיין, "אבל זה יכול להתרחש גם אצל אנשים שאין להם סוכרת. סוכרתיים עלולים לפתח בעיות במידה שרמות הסוכר בדם והאינסולין לא מאוזנים. בדרך כלל ניתן לנקוט צעדים לתיקון המתרחש ולהפסיק את התסמינים, אבל לפעמים זה מצב בעייתי שלא מודעים אליו והוא מסכן חיים".
לדבריו, היפוגליקמיה – רמות סוכר נמוכות בדם – מתרחשת כאשר רמת הסוכר בדם יורדת מתחת לטווח הנורמלי, כ-70 מיליגרם לדציליטר (מ"ג / ד"ל) או פחות. כאשר רמות הסוכר נמוכות, אדם עלול ללקות בתסמינים שונים כמו רעב, עצבנות או רעידות, הזעה, סחרחורת, ראייה מטושטשת, כאבי ראש, עייפות או ישנוניות, עור חיוור, בלבול, תחושת חולשה, עצבנות, חוסר קואורדינציה, רגזנות, דופק לא סדיר או מהיר, שינויים באישיות או בהתנהגות, קושי להתרכז ועוד. במקרים חמורים, זה יכול לגרום גם עוויתות, לחוסר יכולת לאכול או לשתות או לאובדן ההכרה.
היפוגליקמיה בדרך כלל קשורה לסוכרת וקורית כאשר יש יותר מדי אינסולין לעומת גלוקוז בדם. היא נפוצה יותר אצל סוכרתיים מסוג 1, אבל גם אצל סוכרתיים מסוג 2 הנוטלים אינסולין ותרופות אחרות כדי לשלוט ברמת הסוכר בדם יכולים לחוות היפוגליקמיה. יחד עם זאת, גם אצל אנשים ללא סוכרת יש סבירות כי יחוו היפוגליקמיה.
היפוגליקמיה בצום קשורה לעיתים קרובות להימצאות מחלה סמויה או היפוגליקמיה תגובתית, המופיעה תוך מספר שעות לאחר ארוחה. הסיבות להיפוגליקמיה בצום עשויות לכלול: שתייה מוגזמת או צריכת אלכוהול כבדה, מחלת כבד, לב או כליות או תרופות מסוימות. הגורמים להיפוגליקמיה תגובתית כוללים: מצב של טרום סוכרת, מחסור באנזים מסוים, ניתוח בקיבה. לפיכך, הטיפול במצב זה חשוב מאוד ברגע שמתחילים להרגיש את התסמינים.
מרבית האנשים יודעים מתי רמת הסוכר בדמם נמוכה בגלל סימני האזהרה המוקדמים כמו רעידות ורעב ויודעים כי צריכים לטפל בהקדם לפני שהמצב יחמיר. אולם, יש גם אנשים שלא מרגישים כשרמת הסוכר בדם שלהם צונחת, מצב זה נקרא חוסר מודעות להיפוגליקמיה.
כלל 15–15
לדברי פרופ' ויינשטיין, בסימפטומים קלים עד בינוניים של סוכר בדם נמוך, מומלץ לעקוב אחרי כלל ה-15-15:
- צירכו 15 גרם פחמימות.
- המתינו 15 דקות ובדקו מחדש את רמות הסוכר בדם.
- אם הסוכר בדם עדיין נמוך מ-70 מ"ג לד"ל, יש לחזור על התהליך.
- אם רמת הסוכר בדם מגיעה ל- 70 מ"ג לד"ל, יש לאכול ארוחה קטנה או חטיף כדי למנוע את צניחתה שוב.
מה ניתן לעשות למניעת היפוגליקמיה?
"סוכרתיים הסובלים מתסמיני היפוגליקמיה בזמן שהם נמצאים בתכנית טיפול צריכים לדבר עם הרופא שלהם, כיוון שייתכן שיהיה צורך לשנות את הטיפול התרופתי או הדיאטה", אומר פרופ' ויינשטיין. "הם יכולים לסייע במניעת התרחשויות עתידיות של רמת סוכר נמוכה בדם על ידי ביצוע שינויים באורח החיים ומעקב אחר לוח הזמנים לטיפול. אדם ללא סוכרת צריך לפנות לרופא אם הוא חווה תסמינים נמוכים של סוכר בדם. לאחר שרופא יאבחן את הסיבה הבסיסית, ניתן לתכנן תוכנית טיפול שעשויה למזער או לעצור את הסימפטומים העתידיים. כמו כן, ישנן טכנולוגיות לניטור סוכר רציף ללא דקירות המסייעות לדעת מתי רמות הסוכר יורדות ומתריעות על כך".
קטואצידוזיס סוכרתית – מצב חירום מסכן חיים
קטואצידוזיס סוכרתית, או ,DKA הוא מצב חירום מסכן חיים שנגרם כתוצאה מהיעדר יחסי של אינסולין בתוך מחזור הדם. במצב זה ערכי הסוכר הם גבוהים מאוד והגוף מתחיל להשתמש במאגרי השומן שלו עבור האנרגיה שהוא צורך. חומצות השומן הופכות לגופים קטונים המתחילים להצטבר במחזור הדם ומעלים את רמת החומציות. מדובר בסיבוך המיידי השכיח ביותר של סוכרת מסוג 1, אבל הוא אפשרי גם עם סוכרת מסוג 2 וסוכרת הריון, אם כי נדיר.
הסיבות כוללות: הזרקה של מינון קטן מדי של אינסולין, צורך במינון מוגדל, אכילה לא מספקת, היפוגליקמיה שארעה בזמן השינה, ניתוח, מחלה או זיהום (כמו קורונה למשל), תרופות מסוימות או מצבי לחץ קיצוני כמו התקף לב, עלולים גם הם לגרום לקטואצידוזיס. האירוע יכול להתרחש במהירות, בדרך כלל תוך פחות מ -24 שעות.
מה הם התסמינים?
כאב בטן, צמא קיצוני, יובש בפה, השתנה תכופה, בחילות, הקאות, עייפות שאינה חולפת, עור יבש או סמוק, ריח של פירות בנשימה, בעיית נשימה, תחושת בלבול וחוסר התמצאות. במידה וסוכרתי סובל מאחד מהתסמינים הללו יש לבדוק את רמת הקטונים בדם באמצעות מד קטונים.
לסיכום, אומר פרופ' ויינשטיין, "אנשים עלולים לחוות רמת סוכר נמוכה או גבוהה בדם אם הם מפספסים ארוחה או שיש להם יותר מדי אינסולין בדם. גם היפוגליקמיה שאינה קשורה לסוכרת עלולה לגרום לירידה ברמות הסוכר בדם. לפיכך, חשוב לעקוב אחרי רמות הסוכר באמצעות מד סוכר ללא דקירות באופן עקבי ובכך למנוע את הסיבוכים השונים".
