מחקר גדול שהתמקד בשאלה אם אימון גופני ומיינדפולנס יכולים לשפר את התפקוד המוחי אצל מבוגרים לא מצא שיפור כזה בעקבות אף אחת מההתערבויות. חוקרים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ובאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו חקרו את ההשפעות הקוגניטיביות של פעילות גופנית, אימון מיינדפולנס ושילוב של שניהם במשך 18 חודשים במבוגרים שדיווחו על שינויים תלויי גיל בזיכרון אך לא אובחנו עם דמנציה. הממצאים התפרסמו ב-13 בדצמבר בכתב העת JAMA.
"אנחנו יודעים מעבר לכל ספק שפעילות גופנית טובה למבוגרים, שהיא יכולה להפחית את הסיכון לבעיות לב, לחזק את העצמות, לשפר את מצב הרוח ועוד השפעות מועילות אחרות – והייתה מחשבה שהיא גם עשויה לשפר את התפקוד המוחי", אמר המחבר הראשון של המחקר, אריק ג'יי לנזה, פרופסור וואלאס ולוסיל רנרד וראש המחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת וושינגטון. "כמו כן, אימון מיינדפולנס הוכח כמועיל כי הוא מפחית מתח, ומתח יכול להיות רע למוח. לכן, שיערנו שאם מבוגרים יתעמלו באופן קבוע, יתרגלו מיינדפולנס או יעשו את שניהם, אולי יהיו יתרונות קוגניטיביים – אך זה לא מה שמצאנו".
לנזה ועמיתיו עדיין רוצים לראות אם עשויות להיות השפעות קוגניטיביות מסוימות על פני פרק זמן ארוך יותר, ולכן הם מתכננים להמשיך לחקור קבוצה זו של מבוגרים כדי ללמוד אם פעילות גופנית ומיינדפולנס עשויים לעזור למנוע פגיעה מוחית עתידית. במחקר זה, התרגולים כשלו בהגברת התפקוד המוחי לבינתיים.
"כל כך הרבה מבוגרים מודאגים מהזיכרון שלהם", אמרה הסופרת הבכירה ג'ולי ות'רל, פרופסורית לפסיכיאטריה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. "חשוב שמחקרים כמו שלנו יפתחו ויבחנו התערבויות התנהגותיות כדי לנסות לספק להם הגנה עצבית והפחתת מתח, כמו גם יתרונות בריאותיים כלליים".
