פצעים כרוניים מהווים בעיה בריאותית ברמה העולמית ושכיחותם הולכת וגדלה בשנים האחרונות. למעשה, מדי שנה כ-18.6 מיליון אנשים ברחבי העולם מפתחים פצעים כרוניים בכפות הרגליים כסיבוך של מחלת הסוכרת. פעמים רבות פצעים אלו לא עוברים ריפוי גם תחת טיפול מיטבי והאדם הסובל מהם עלול לעבור קטיעה של הגפה הפצועה.
לאחרונה, מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science Advances בחן את הקשר בין תהליכי ריפוי הפצע לבין החיידקים המאכלסים אותו. החוקרים התמקדו בחיידק ששכיחותו בפצעים כרוניים גבוהה במיוחד – חיידק מסוג אנטרוקוקוס. הם גילו כי זנים רבים של אנטרוקוקוס מראים עמידות לאנטיביוטיקות ולכן קשה יותר לטפל בהם.
עם זאת, זו לא הסיבה המרכזית שאותם פצעים עיקשים מסרבים לעבור ריפוי. החוקרים גילו שחיידקי האנטרוקוקוס מסוגלים לשחרר רדיקלים חופשיים – מולקולות רעילות שמשבשות את תהליך הריפוי הטבעי של הגוף. כתוצאה מכך, נפגעים גם תאי עור תקינים המצויים בסמוך לפצע.
בהמשך מחקרם בחנו החוקרים מה קורה כאשר חיידקי אנטרוקוקוס בפצע לא משחררים רדיקלים חופשיים. במקרה זה, הם גילו שהחיידקים לא הצליחו לעכב את תהליך הריפוי ולמעשה הפצע נרפא במלואו. גישה זו מציעה דרך חלופית לטפל בזיהומי אנטרוקוקוס. במקום לנסות להרוג את החיידקים באמצעות אנטיביוטיקה, ייתכן שניתן לנטרל את הרדיקלים החופשיים ולאפשר לגוף להילחם בזיהום באופן טבעי.
פרופ' חבר טיבו שהוביל את המחקר מסכם כי: "במקום להתמקד בהריגת החיידקים באמצעות אנטיביוטיקה, אנו יכולים לנטרל אותם על ידי חסימת התוצרים המזיקים שהם מייצרים ושיקום ריפוי הפצעים. במקום להתמקד במקור, אנו מנטרלים את הגורם האמיתי לנזק".
