כימאים אורגניים באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס יצרו את הגרסה הסינתטית הראשונה של מולקולה שהתגלתה לאחרונה בספוג ים, שעשויה להיות בעלת יתרונות טיפוליים למחלת פרקינסון ולמחלות דומות. נראה כי המולקולה, המכונה ״חומצה ליזודנדורית A״, מנטרלת מולקולות אחרות שיכולות לפגוע בדנ"א, רנ"א וחלבונים, ואף להרוס תאים שלמים.
ובטוויסט מעניין, צוות המחקר השתמש בתרכובת יוצאת דופן שהוזנחה זמן רב כדי לשלוט בצעד מכריע בשרשרת התגובות הכימיות הדרושות לייצור גרסה שמישה של המולקולה במעבדה – התקדמות שלדבריהם עשויה להתברר כיתרון בפיתוח מולקולות מורכבות אחרות למחקר תרופתי. ממצאיהם התפרסמו בכתב העת Science.
"הרוב המכריע של התרופות כיום מיוצרות באמצעות כימיה אורגנית סינתטית, ואחד התפקידים שלנו באקדמיה הוא ליצור תגובות כימיות חדשות שיכולות לשמש לפיתוח מהיר של תרופות ומולקולות עם מבנים כימיים מורכבים, שיועילו לעולם", אמר ניל גרג, פרופסור לכימיה וביוכימיה ע"ש קנת' נ. טרובלוד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ומחבר המחקר המקביל.
גורם מפתח המסבך את הפיתוח של מולקולות אורגניות סינתטיות אלה, אמר גרג, נקרא כיראליות. מולקולות רבות – כולל חומצה ליזודנדורית A – יכולות להתקיים בשתי צורות נפרדות שהן זהות מבחינה כימית אך הן תמונות מראה תלת-ממדיות זו של זו, כמו יד ימין ויד שמאל. כל גרסה ידועה בשם ״אננטיומר״.
כאשר משתמשים בו בתרופות, אננטיומר אחד של מולקולה עשוי להיות בעל השפעות טיפוליות מועילות, בעוד שהשני עשוי שלא לעשות דבר – או אפילו להתגלות כמסוכן. למרבה הצער, יצירת מולקולות אורגניות במעבדה מניבה לעתים קרובות תערובת של שני האננטיומרים, והסרה כימית או היפוך של האננטיומרים הלא רצויים מוסיפה קשיים, עלויות ועיכובים לתהליך. פה נכנס השימוש בתרכובת שנראה כי המדע הזניח, מה שהוביל להצלחתו של צוות המחקר ביצירת החומר הנכון לשימוש רפואי.
