במחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Cancer, בחנו החוקרים כיצד פעילות גופנית קצרה אך מאומצת משפיעה על הסיכון לפתח סרטן במעי הגס. סרטן מסוג זה הוא הרביעי בשכיחותו בבריטניה, אחרי סרטן השד, הערמונית והריאות. למעשה, בבריטניה לבדה אדם אחד מאובחן עם סרטן המעי הגס כל 12 דקות, וכמעט 44,000 אנשים מאובחנים מדי שנה.
החוקרים אספו 30 משתתפים בגילאי 50 עד 78. כל המשתתפים היו בריאים למעט השמנת יתר הידוע כגורם המעלה סיכון לפתח סרטן. המשתתפים נדרשו לבצע אימון גופני קצר ואינטנסיבי שנמשך כ-10 דקות. לאחר מכן, אספו החוקרים בדיקות דם מהמשתתפים במחקר. הם בדקו נוכחות של כ-250 חלבונים שונים בדמם של המשתתפים, וגילו כי רמתם של 13 חלבונים עולה באופן משמעותי לאחר הפעילות הגופנית. בין חלבונים אלו נמצא אינטרלוקין-6 הידוע כבעל תפקיד חשוב בתיקון נזקי DNA. זהו ממצא משמעותי מאחר שנזקי DNA מונע התפתחות של גידולים סרטניים.
מנגד, כאשר המדענים חשפו במעבדה תאים מגידול של סרטן המעי הגס לדם המכיל אינטרלוקין-6 וחלבונים נוספים שרמתם עלתה לאחר פעילות גופנית, הם הבחינו בשינויים גנטיים נרחבים. יותר מ-1,300 גנים שינו את פעילותם, כולל גנים המעורבים בתיקון נזקי DNA.
חוקרים מעריכים שפעילות גופנית סדירה מורידה את הסיכון לסרטן המעי הגס בכ-20%. ד"ר סם אורנג' שהוביל את המחקר מציין כי: "תוצאות אלו מצביעות על כך שפעילות גופנית לא רק מועילה לרקמות בריאות, אלא גם עשויה ליצור סביבה עוינת יותר לגדילת תאי סרטן ואפילו אימון בודד יכול לעשות את ההבדל."
