מומחים לבריאות רביה ופריון מחשיבים אמצעי מניעה הורמונליים כאפשרות טובה עבור מתבגרות מכיוון שהם בטוחים ויעילים מאוד במניעת הריון, אך היבט אחד של השפעתם על הגוף המתבגר נותר בגדר תעלומה – האם וכיצד הם משפיעים על המוח המתפתח.
מחקר חדש בחולדות צעירות קושר בין ההורמונים הסינתטיים שנמצאים בגלולות, מדבקות וזריקות למניעת הריון לבין העברת אותות לקויה בין תאים בקליפת המוח הפרונטלית, אזור במוח שממשיך להתפתח במהלך גיל ההתבגרות. בהשוואה לחולדות הביקורת, בעלי החיים שקיבלו אמצעי מניעה הורמונליים גם ייצרו רמות גבוהות יותר של הורמון הסטרס קורטיקו-סטרון, הדומה לקורטיזול בבני אדם.
מדעני אוניברסיטת אוהיו יזמו מחקר זה על קליפת המוח הפרונטלית, אזור השולט במצב הרוח, לאחר שכמה מחקרים קודמים קישרו שימוש מוקדם של מתבגרות באמצעי מניעה הורמונליים לסיכון לדיכאון בבגרות. אבל מה שהכי חשוב, כך אמרו החוקרים, הוא ללמוד כיצד אמצעי מניעה משפיעים על המוח המתפתח, כך שאנשים יוכלו לשקול את הסיכונים והיתרונות של בחירות אלה כראוי.
"למניעת הריון הייתה השפעה חיובית גדולה על בריאותן ועל האוטונומיה של נשים – אנחנו בהחלטי לא מייעצים למתבגרות להימנע מאמצעי מניעה הורמונליים", אמרה מחברת המחקר הבכירה בנדטה לאונר, פרופסורית לפסיכולוגיה באוניברסיטת אוהיו.
"מה שאנחנו צריכים זה לקבל מידע נוסף על מה שהורמונים סינתטיים עושים במוח כדי שנוכל לקבל החלטות מושכלות – ואם יש סיכונים, זה משהו שצריך לנטר. לאחר מכן, אם תחליטי להשתמש באמצעי מניעה הורמונליים, תקדישי תשומת לב רבה יותר לסימני אזהרה אם תדעי על תופעות לוואי אפשריות הקשורות למצב הרוח".
