זכרונות מפחידים ישנים הם זכרונות של אירועים טראומטיים שהתרחשו בעבר הרחוק – לפני כמה חודשים עד עשרות שנים. מחקר עכברים מאוניברסיטת קליפורניה בריברסייד שפורסם בכתב העת Nature Neuroscience פירט כעת את המנגנונים הבסיסיים שבאמצעותם המוח מאחסן זכרונות מפחידים כאלה.
המחקר מדגים כי זיכרונות מפחידים שנוצרו בעבר הרחוק מאוחסנים באופן קבוע בקשרים בין נוירוני זיכרון בקליפת המוח הקדם-מצחית (הפרה-פרונטאליים). "מעגלי הזיכרון הפרה-פרונטאליים מתחזקים בהדרגה לאחר אירועים טראומטיים, וחיזוק זה ממלא תפקיד קריטי באופן שבו זיכרונות מפחידים מתפתחים ביציבות בקליפת המוח לאחסון קבוע", אמר ג'ון-היונג צ'ו, פרופסור לביולוגיה מולקולרית, תאית ומערכות, שהוביל את המחקר. "באמצעות מנגנון דומה, זיכרונות ישנים אחרים שאינם מפחידים, יכולים גם הם להיות מאוחסנים באופן קבוע בקליפת המוח הפרה-פרונטאלית."
המוח משתמש במנגנונים שונים כדי לאחסן זיכרונות מפחידים חדשים לעומת זכרונות ישנים. מחקרים קודמים הציעו כי בעוד שהיווצרות ראשונית של זיכרון מפחיד מערבת אזור במוח הקרוי ״ההיפוקמפוס״, הוא מתיישן בהדרגה עם הזמן והופך להיות פחות תלוי בו. מחקרים רבים מסבירים כיום כיצד זיכרון המפחיד החדש ביותר מאוחסן, אך האופן שבו המוח מאחד ומאחסן זיכרונות מפחידים ישנים אינו הובן היטב.
החוקרים התמקדו בקליפת המוח הפרה-פרונטאלית, חלק מקליפת המוח שהוכח כמעורב באחסון זיכרונות ישנים במחקרים קודמים. "מצאנו קבוצה קטנה של תאי עצב או נוירונים בתוך קליפת המוח הזו, המכונים נוירוני זיכרון, שהיו פעילים במהלך האירוע הטראומטי הראשוני והופעלו מחדש במהלך היזכרות בזיכרון המפחיד", אמר צ'ו. "כאשר עיכבנו באופן ספציפי את נוירוני הזיכרון האלה בקליפת המוח הפרה-פרונטאלית, זה מנע מהעכברים להיזכר בזיכרון המפחיד הישן, אך לא בזיכרונות מפחידים חדשים יותר, מה שמרמז על התפקיד הקריטי של נוירוני הזיכרון בהיזכרות בזכרונות המפחידים הישנים יותר."
