מלפפוני ים מנקים את קרקעית הים וניזונים מחומרי פסולת אותם הם ממחזרים בחזרה למים. חסר חוליות ימי וצנוע זה עשוי לשנות את פני הטיפול בחולי סרטן בעתיד. לאחרונה, תרכובת סוכר שנמצאה בגופו של מלפפון הים התגלתה כבעלת יכולת לחסום את פעילותו של אנזים הממלא תפקיד מרכזי בהתקדמות גידול סרטני.
"בעלי חיים ימיים מייצרים תרכובות בעלות מבנים ייחודיים שלעתים קרובות אינם מצויים בבעלי חוליות יבשתיים", אמרה ד״ר מרווה פאראג מאוניברסיטת מיסיסיפי שהובילה את המחקר. "תרכובות הסוכר במלפפוני ים הן ייחודיות ואינן קיימות באורגניזמים אחרים. לכן חשבנו שכדאי לחקור אותן."
תאים אנושיים ותאיהם של יונקים רבים מכוסים מבנים זעירים דמויי שערה הנקראים ״גליקנים״, והם מסייעים בתקשורת תאית, תגובות חיסוניות וזיהוי איומים סביבתיים כנגד התא. כדי להצליח לחמוק ממערכת החיסון, לעיתים קרובות תאי סרטן משנים את הביטוי של אנזימים מסוימים, בניהם אנזים שנקרא ״Sulf-2״, אשר בתורו משנה את מבנה הגליקנים. למעשה שינוי זה מסייע לגידול הסרטני להתפשט.
במחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת מיסיסיפי ופורסם בכתב העת Glycobiology רצו החוקרים לבדוק אם עיכוב של אותו אנזים יכול למנוע את התפשטות הגידול הסרטני. הם נעזרו במודלים רבים שהובילו לממצא יוצא דופן – תרכובת הסוכר של מלפפון הים עשויה לעכב את האנזים Sulf-2 ולמנוע את התפשטות הסרטן.
בנוסף, מציינים החוקרים כי בניגוד לתרופות אחרות המשפיעות על אותו אנזים, התרכובת שהופקה ממלפפון הים אינה פוגעת בתפקודי הקרישה, ולכן היא בטוחה יותר לשימוש. הם מקווים שבעתיד תרופה זו תוכל לסייע לחולי סרטן רבים ולשפר את איכות ואורך חייהם.ֿ
