סרטן הערמונית הוא אחד הסרטנים השכיחים ביותר והסרטן החמישי בקטלניותו בקרב גברים. הטיפולים הקיימים כיום לסרטן זה כוללים סירוס כירורגי, טיפול מניעת אנדרוגן, טיפול נוגד-אנדרוגן ומעכבי סינתזת אנדרוגן.
אסטרטגיות אלו מעכבות את סינתזת האנדרוגן או מקטינות את קשירתו לקולטן האנדרוגן (AR). למרבה הצער, סרטן הערמונית מפתח עמידות מהירה לטיפולים אלה ופעמים רבות האתגר בניהול הטיפול במחלה זו הוא התגובה הזמנית לטיפולים תרופתיים. להיעדר הוויסות של פעילות קולטני האנדרוגן יש תפקיד חיוני בהיווצרות של סרטן הערמונית ובהתקדמות המחלה.
ממצאים מהעשור האחרון מרמזים כי מיקרו RNA מעורבים בפעילות קולטני האנדרוגן בהתפתחות סרטן הערמונית ואף מהווים גורם מתווך בהיווצרות העמידות לתרופות בסוגי סרטן שונים. מסיבה זה גילוי תפקידו של miRNA ומיקוד הטיפול התרופתי בו עשויים להוביל לגישה טיפולית חדשה.
בהתאם לידע מחקרי וקליני זה, פורסמה לאחרונה סקירה אשר הקדישה תשומת לב מיוחדת למסלול קולטני האנדרוגן ולמידע הקיים על התפקידים האפשריים של miRNA הקשורים למסלול זה. הסקירה שפורסמה בכתב העת Journal of cellular physiology כוללת התייחסות מפורטת לתהליכים אפשריים של רכישת עמידויות לשני אנטי-אנדרוגנים מהדור השני – התרופות אנזאלוטמיד ואבירטרון.
מחברי הסקירה מסיקים כי שילוב של מתן תרופות אלו עם מעכבים נוספים של מסלולי האיתות של קולטני האנדרוגן יכול לספק פתרון יציב יותר לעמידויות הנרכשות.
