גנים של סיכון להשמנת יתר גורמים לאנשים להרגיש רעבים יותר ולאבד שליטה על האכילה שלהם, אבל תרגול ריסון תזונתי יכול לנטרל אותם. מחקר חדש של אוניברסיטת אקסטר ואוניברסיטת בריסטול – שמומן על ידי השותפות להכשרת דוקטורנטים של המועצה למחקר רפואי ופורסם בכתב העת הבינלאומי לאפידמיולוגיה – מצא כי אנשים עם סיכון גנטי גבוה יותר להשמנת יתר יכולים להפחית את ההשפעות הגנטיות – הבאות לידי ביטוי בתחושת רעב מוגברת ואכילה ללא שליטה. באמצעות ריסון תזונתי, ניתן להפחית את ההשפעות הגנטיות בעד חצי מהאנשים.
הדוקטורנטית לפסיכולוגיה שאהינה בגום מאוניברסיטת אקסטר, המחברת הראשית, אמרה: "בתקופה שבה מזונות עתירי קלוריות משווקים לנו באגרסיביות, חשוב יותר מתמיד להבין כיצד גנים משפיעים על BMI. אנחנו כבר יודעים שהגנים האלה משפיעים על תכונות והתנהגויות כמו רעב ואכילה רגשית, אבל מה שהופך את המחקר הזה לשונה הוא שבדקנו את ההשפעה של שני סוגים של ריסון תזונתי – נוקשה וגמיש – ואת השפעתם על התנהגויות אלה. מה שגילינו בפעם הראשונה היה שהגברת שני סוגי הריסון עשויה לשפר את ה-BMI אצל אנשים בסיכון גנטי; כלומר, התערבויות מבוססות ריסון יכולות להיות שימושיות כדי לטפל בבעיה".
גנים הקשורים להשמנת יתר מעלים את ה-BMI, כאשר עד רבע מהשפעה זו מוסברת על ידי עלייה בתחושת רעב ואכילה בלתי מבוקרת (כולל רגשית). ישנם מעל 900 גנים שזוהו עד כה על ידי חוקרים כקשורים ל-BMI ומספר מחקרים מצביעים על כך שגנים אלה משפיעים על תחושות רעב ואובדן שליטה באכילה.
